עלינו

מסמך הזהות הבית ספרית

החינוך הדמוקרטי הוא גישה חינוכית ייחודית הנשענת על השקפות פילוסופיות ליברליות בחינוך ובפסיכולוגיה, המדגישות תפיסת חרות וסובלנות כערכי יסוד. 
בהתאם, תפיסת ביה"ס הפתוח מושתתת על זכאותם של בני האדם, מבוגרים וילדים, לקבל התייחסות שווה, ולהכרה, שלכל פרט אישיות שונה ואוטונומית.

ביה"ס שם לעצמו כערך עליון את עקרון חרות הפרט וחרות הזולת: כל ילד הנו פרט יחיד ואדם ייחודי. יש לו אישיות משלו וקצב התפתחות וגדילה המיוחד לו על-כן נכבד את הילד כאדם שלם ונעריכו כפרט.
ביה"ס יתרכז במתן כלים לתלמיד, באמצעותם יוכל לרכוש ידע ודעת, לפתח רגישות לעצמו, לזולתו ולסביבה בה הוא חי.
ביה"ס שואף לקלוט תלמידים מרקע לאומי, לימודי וסוציו-אקונומי מגוון.
ביה"ס מאמין בתנאי התחנכות טבעיים. כמו בבית ובשכונה, הלימודים מתקיימים בחברה מעורבת, רב גילאית, בהם התלמידים מלמדים ולומדים בצוותא.
אנו עדים לתופעה שציבור רב, ההולך וגדל, מכיר כי בשיטת חינוכנו גלום פוטנציאל גבוה, להתמודדות יעילה עם המציאות בהווה ואתגרי העתיד. העולם שלנו נתון בשינוי מתמיד, וביה"ס הפתוח יש בו היכולת לאפשר לתלמידים לפתח דרכי הסתגלות למצבים המשתנים תדיר, המגדירים ומאפיינים את מושג החיים. אנו רואים בביה"ס השלמה והעשרה למערכת החינוך בישראל. ביה"ס מזמן לכל אלה המאמינים בדרכו.
מסמך זה נוצר בתהליך של שנתיים על ידי צוות ביה"ס וגובש לכדי שלם בשותפות עם קהילת ביה"ס
המסמך מפרט ארבעה מרכיבי זהות בית ספרית המהווים את היסודות של ביה"ס ואת העקרונות המגדירים אותם.
הגדרת היסודות, הינה שלב ראשון בתהליך להגשמת החזון על ידי יצירת תנאים אופרטיביים למימושו.
תוקף המסמך כעשר שנים מרגע ההצבעה, על מנת לאפשר תהליך הגשמה נאות ויציבות ארגונית ממושכת. המסמך יפתח לשינוי אך ורק כמסמך שלם באמצעות כנס בית ספרי המוגדר בכתב המינוי של ביה"ס ככנס קוורום רחב.

יסוד 1: אקלים בית ספרי

עיקרון 1: כבוד
כבוד הינו מושג אוניברסאלי הרואה בכל בני האדם בעלי ערך וזכות לכבוד עצמי.
חינוך לכבוד האדם הוא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה לחברה דמוקרטית. הוא מציין את המחויבות לשמירת צלם אנוש של בני האדם כיצורים אוטונומיים, תבוניים, רגשיים, ערכיים, יצירתיים וייחודים. ברמת הפרט הוא משמש אבן פינה במאבק נגד אלימות, דיכוי, דורסנות והשפלה ולמען טיפוח יחסים בין אישיים של התחשבות, הגינות, דרך ארץ, ריסון עצמי וסובלנות (אלוני, 1999).
רוסו טען בספרו אמיל, כי גידולם של ילדים רק על פי יעדים ומדדים חיצוניים מפחית מכבודם. הוא קושר את כבוד האדם לא רק ליחסיו עם אחרים אלא גם לאמיתות יחסיו עם עצמו: לקשב ולנאמנות שמגלה האדם ביחס לטבעו הפנימי (שם).
החינוך ההומניסטי מתמקד בטיפוח כללי ורב צדדי של אישיות המתחנכים, תוך כדי הקפדה על פתיחות דעת ועל כבוד האדם, ובמטרה שיגיעו למיטבם כיחידים המממשים את הפוטנציאל הגלום בהם, כאזרחים מעורבים ותורמים בחברה דמוקרטית, (אלוני, 2005ב').
הדמוקרטיה היא למעשה הפוליטיקה של ההומניזם, כתרבות חברתית שבמסגרתה אנשים/נשים בני חורין ושווי זכויות מכוננים יחדיו את דמות החברה ברוח פלורליסטית, תבונית, הוגנת וסובלנית.
עיקרון הכבוד כולל את חשיבות כבוד האדם לעצמו ובין חברי הקהילה: צוות חינוכי, הורים, תלמידים ובעלי תפקידים. כבוד למרחב ולזמן וכבוד לרכוש. כבוד מהווה את אחד מהצרכים הבסיסיים של האדם ואת הבסיס לקיומם של ערכים נוספים המושתתים עליו בניהם : אחריות, קבלת השונה ועוד.

עיקרון 2: חונכות אישית וקבוצתית
בית הספר נשען על שתי אבני יסוד המהוות את התשתית לקיום הערכים הדמוקרטיים וההומאניים בהם מאמין בית הספר: החונכות האישית והחונכות הקבוצתית. בית הספר מאמין כי פיתוח קשר אישי חם, מתמשך וקבוע עם מבוגר/ת משמעותי/ת והשתתפות בקבוצת השתייכות קבועה, מחזקים את תחושת השייכות של כל אחד/ת והינם חשובים ותורמים לתחושה החיובית ולהערכה העצמית של תלמידי/ות ביה"ס.
החונכות האישית מאפשרת את יישום עקרון הבחירה ואת קיום עקרון חרות הפרט וחרות הזולת, מתוך האני מאמין החינוכי של בית הספר. עקרון האומר שכל ילד הנו פרט יחיד ואדם ייחודי בעל אישיות משלו וקצב התפתחות וגדילה המיוחד לו.
החונכות הקבוצתית הינה מסגרת חברתית קבועה ויציבה המעניקה מענה לצורך הבסיסי של הפרט בחיזוק תחושת השייכות מחד והקניית מיומנויות חברתיות מאידך. החונכות הקבוצתית מטפחת ערכים של סובלנות וסולידריות עם הקהילה, אחריות ומעורבות אישית וחברתית.

בביה"ס אין כיתות אם ועל כן אין קבוצה בה הילד/ה עובר/ת תהליך ארוך טווח. החונכות מהווה מענה לעובדה זו ומעניקה מקום קבוע ובטוח עבור התלמידים/ות. ביה"ס מאמין כי חשוב שחונכות זו תהיה מאורגנת על פי שכבת הגיל כיוון, שבגילאי הילדות, המוקדמת והמבוגרת, ישנם הבדלים משמעותיים מבחינה התפתחותית רגשית, חברתית ופיזיולוגית אשר משפיעים על תחושת השייכות וההזדהות עם חברי/ות הקבוצה. יחד עם זאת, צוות כל חטיבה יהיה בעל מנדט לגמישות במקרי קיצון, בהם ניכר כי מקום התלמיד/ה אינו עם קבוצת גילו.

עיקרון 3: מוגנות ותחושת ביטחון
הזכות להגנה וביטחון היא אחת מהזכויות הבסיסיות לה זכאי /ת כל אחד/ת. עיקרון זה יוצא מנקודת הנחה כי כל אחד/ת זקוק/ה לתחושת ביטחון אישי ומוגנות כצורך בסיסי. אנשים שואפים לחוש מוגנים ולהרגיש כי הם יכולים לצפות לבאות במצבים מאיימים, סיפוקו של צורך זה יתרום לכך שהפרט לא יחוש איום על ביטחונו האישי ויחוש שישנם סדר וחוקים התורמים לתחושת השליטה ומונעים פחד ואי וודאות (ארהרד, 2001).
הדרך העיקרית לסיפוק צורך זה בביה"ס היא על ידי יצירת נורמות וכללים ברורים, הבהרתם ואכיפתם באופן עקיב ושוטף. זאת במקביל לתוכניות מניעה וביצירת בסיס תקשורת פתוח המאפשר את שיתוף כל באי ביה"ס בנוגע לתחושות המוגנות וביטחונם בביה"ס.

עיקרון 4: המרחב הפיזי
עיקרון זה מתייחס לצרכים פיזיולוגיים בסיסיים ולביטחון פיזי. יתר על כן, מתייחס לחשיבות השמירה על תנאים פיזיים נאותים בביה"ס ביניהם ניקיון, ישיבה נוחה, מתן זמן מספק לאכילה ועוד. יש לטפח את הסביבה הפיזית על מנת ליצור מקום נעים ללמוד ולשהות בו. במסגרת מחקר שנערך במרכזי חינוך בלתי פורמאליים, נמצא כי חוסר תשומת לב להיבטים חיצוניים של תחזוקה, ניקיון וסדר היווה את אחד הגורמים להתנהגות אלימה (הורוביץ, פרנקל וינון , 1990 בתוך ארהרד 2001).
בית ספרנו שם דגש על אחריות הקהילה- תלמידים, הורים, צוות חינוכי, בעלי תפקידים וכל באי ביה"ס על שמירת הסביבה הן בשמירה על ניקיון, סדר וטיפוח הסביבה והן בהיותנו בי"ס ירוק, המדגיש את האכפתיות והשמירה על הסביבה ברמה גלובאלית.
האחריות חייבת להיות מדוברת ומלומדת ולא להתקיים רק ברמה מעשית. כחלק מתפיסת האחריות יש לחזק את ההבנה בצורך לקבל סמכות.

יסוד 2: למידה איכותית

עיקרון 1: פיתוח אחריות משותפת ללמידה של מורה- תלמיד- קבוצה.
הגדרה: עקרון זה יוצא מנקודת הנחה שהלמידה היא תהליך מהנה, ונטיית הלומד כאשר הוא נהנה היא להיות אקטיבי ויוזם. אחריות משותפת ללמידה מהווה גם את הבסיס לדיאלוג המאפשר פיתוח ידע עצמאי על ידי הלומדים והמלמדים. האחריות המשותפת משפיעה גם על תהליכי ההערכה בהם הלומד והמלמד עסוקים בהערכת עצמם בעצמם ובעזרת האחר בתהליך אינטרוספקטיבי.
הערכת עבודתו של התלמיד מתבצעת באופן שוטף. ההערכה ניתנת על עבודת התלמיד ביחס למטרה שהציב לעצמו וביחס ליכולתו, ולא יחסית לתלמידים אחרים. הלימודים אינם תחרותיים וההישגיות נשענת על פיתוח כושר שיפוט פנימי ולא עפ"י שיפוט חברתי חיצוני בלבד. נעריך את הגורם "אתגר" כאחד מגורמי ההנעה החשובים. אבל במקום טיפוח חד-צדדי של תחרותיות בין התלמידים, ניתן דעתנו להצבת גורמי-הנעה נוספים כמו הנאה אסתטית, תושייה, הנאה רגשית, הישגים מוטוריים ועוד.

עיקרון 2: חינוך דיאלוגי
חינוך דיאלוגי מאפשר מקומות ביטוי אישי וקבוצתי במהלך הלמידה ומניח שהידע נמצא אצל הלומד והמלמד ובניהם נוצר דיאלוג המאפשר העברת ידע והצמחה של ידע חדש. עקרון זה מגדיר ידע במובנים החורגים מידע קוגניטיבי סדור ומצביע על ידע רגשי, בין אישי, משפחתי, תרבותי (הכוונה לא רק לתרבות ההגמונית). הידע המגוון נותן מקום לתפיסות עולם שונות והעמקה של הבנתן כמו צורות חשיבה, הבנת המציאות והרגלי למידה. גישה דיאלוגית כזו מטרתה לפתח גם חשיבה ביקורתית פוליטית כאשר אנו באים לפרש את המציאות החברתית.

עיקרון 3: רלוונטיות ללומד
עקרון זה מניח שהלמידה בבית הספר צריכה להיות רלוונטית לילדים ורלוונטית לתהליכים המתרחשים במאה ה-21. הקורסים הנלמדים בביה"ס יעניקו לתלמידים כלים ללמידה הרלוונטיים למציאות בה הם חיים. במציאות של ימינו ברור לנו שפיתוח כלים ללמידה צריכים לכלול פיתוח חשיבה יצירתית בכל תחום שהוא. פיתוח יכולת למידה וחקירה עצמאית בתוך ומחוץ לכתלי הכיתה, סביב תחומי עניין מגוונים. היכולת לשלב בין דיסציפלינות (כגון: מרחבי למידה שונים- מרכזים, ועדות, מרכז חי, לתלמידים מלמדים ועוד) ושימוש בכלים של תקשוב וטכנולוגיה (הרלוונטיות למאה ה 21) באופן דיאלוגי ומכוון תוצר כמו כל תהליך למידה אחר.
הנחה נוספת היא שלמידה רגשית, התנהגותית וקוגניטיבית מתרחשת לאו דווקא בקבוצת הגיל הכרונולוגי ולכן בית הספר מאפשר למידה בקבוצה רב גילית (כל חטיבה היא תלת שנתית חוץ מהתיכון).

עיקרון 4: פיתוח מקצועיות של צוות ההוראה
"מורה טוב, מורה לי לאן להסתכל ולא מה לראות" עקרון זה מניח שמורה טוב הינו אדם בעל ידע ומומחיות, המחזיק בכלים פדגוגיים ואחריות על תהליך הלמידה, אדם לומד המסוגל לקיים אינטרוספקציה אישית על עצמו ועל אופני הלימוד והלמידה שלו. על מנת לקיים עקרון זה, יש צורך לבנות תהליכי הכשרה במקביל לישיבות צוות מוגדרות. תהליכי הכשרה ולמידה מטרתם למידת נושאים ותחומים חדשים ומסקרנים על העולם ובישיבות הצוות יתקיימו תהליכי אינטרוספקציה ולמידת עמיתים על-מנת לפתח כלים וכישורי הוראה.

יסוד 3: עיקרון הדמוקרטיה

ביה"ס שואף להגשים הלכה למעשה את עקרונות הדמוקרטיה. הדבר בא לידי ביטוי בקיומן של ועדות ביה"ס המרכיבות את שלושת הרשויות: מחוקקת – כנס ביה"ס- על פי כתב המינוי, מבצעת- כלל ועדות ביה"ס על פי כתבי המינוי הקיימים והעתידיים ושופטת – ועדת משמעת על פי כתב המינוי. בכל הועדות בביה"ס רשאי כל חבר קהילה לקחת חלק, שיתוף הפעולה בין חברי הועדה מושתת על עקרון השוויון בין צוות, תלמידים והורים.
קהילת ביה"ס מחויבת לעמוד בחוקי מדינת ישראל וחוקי משרד החינוך כפי שמיושמים בביה"ס. קהילת ביה"ס כולה (מנהלת, צוות, ועדות, תלמידים, הורים ועמותת מח"ר) מחויבת לעמוד בכל החלטות כנס ביה"ס- הרשות המחוקקת.
על מנת שעקרונות הדמוקרטיה ייושמו, שואפת הקהילה ליצר "אמנה חברתית" הכוללת הגדרות אחריות וסמכות של כלל המנגנונים בביה"ס. כל חבר קהילה מחויב אליה ושותף ביישומה של ה"אמנה החברתית".
ביה"ס פועל להיות מבוסס על ערכי הדמוקרטיה ושואף לחנך וללמד הלכה למעשה את עקרונות הדמוקרטיה באמצעות שעורי דמוקרטיה , מנגנונים ועשייה דמוקרטיים המהווים חלק אינטגראלי מהמערכת הבית ספרית.

עיקרון 1: בחירה
ביה"ס מאמין בזכותו, ויכולתו של כל תלמיד לבחור. ביה"ס שואף להציע אפשרויות בחירה כמה שיותר רחבות עבור כל תלמיד מתוך אמונה כי בבחירה האישית של כל תלמיד מתבטאים ומתפתחים רצונו העצמאי, כושר ההחלטה שלו, יכולת השליטה על חיי היומיום שלו ולקיחת אחריות על מעשיו.
לכל ילד ישנה הבחירה להרכיב תכנית למודים אישית ולהיעזר לשם כך בחונך ובצוות ביה"ס.
במסגרת בית-הספר מכוון הילד לאחריות אישית לזמנו, מתוך תשומת לב לפעילותו הרגשית, החברתית, השכלית והגופנית. תכנית הלימודים נקבעת על פי בחירתו העצמאית של התלמיד, במטרה לענות על צרכיו האובייקטיבים, החברתיים והאישיים של הילד ולספק את תחומי התעניינותו.
הבחירה נעשית בסיוע יעוץ והדרכה של חונך אישי, הוריו וצוות ביה"ס, לשם טיפוח אחריותו של התלמיד על בחירתו.
ביה"ס מעוניין לחנך לבחירה הנובעת מתוך ידע, התנסות ובחינה מעמיקה וביקורתית של ההחלטות הנלקחות. ביה"ס יוצא מנקודת הנחה כי כל ילד יבחר את הבחירה הטובה ונכונה ביותר עבור עצמו והלווי תפקידו לעודד את התלמיד להנעה פנימית אישית תוך חשיבה ולקיחת אחריות בכל שלב בתהליך .

עיקרון 2: אמנה קהילתית*- סמכות ואחריות
המבנה הארגוני של ביה"ס מאגד בתוכו מנגנונים שונים ובעלי תפקידים אשר מתנהלים זה לצד זה. הגדרה בהירה של המנגנונים השונים, סמכותם ותחומי אחריותם, הכרחית לקיום דמוקרטיה תקינה והתנהלות מוצלחת של המערכת. ההבנה וקבלת הסמכות והאחריות של כל גורם במערכת מוטלת על כל חבר קהילה בהתאם לתפקידו ואחריותו.
בביה"ס מספר גופים להם סמכות ואחריות על הנעשה בביה"ס:מנהלת ביה"ס, צוות ביה"ס (צוות ניהולי ובעלי תפקידים, הצוות החינוכי), כנס ביה"ס, ועדות ביה"ס, משרד החינוך, העירייה, העמותה ומוסדותיה.
האמנה החברתית תפקידה להסדיר את מערכות היחסים בין הגורמים השונים הפועלים בביה"ס וזאת באמצעות מערכת חוקים ותקנות מסודרת ובהירה. ביה"ס שואף להגדיר את תחום אחריותו וסמכותו של כל אחד מהמנגנונים הפועלים בקרב: בעלי תפקידים, כתבי מינוי לרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת- ועדות ביה"ס, ויצירה של כללי התנהגות ,אחריות וסמכות של כל קהילת ביה"ס באמצעות עבודה משותפת של הצוות, התלמידים וועדת משמעת.
ביה"ס מאמין שהקהילה צריכה להיות מעורבת הן בהבנייה והן ביישומה של האמנה החברתית. הצוות הוא שאחראי לשלב ולשתף את הקהילה התהליך יצירת האמנה .
*הקהילה הבית ספרית מורכבת מתלמידים, צוות חינוכי, בעלי תפקידים והורים.

עיקרון 3: שקיפות
שקיפות מתבססת על בהירות, צלילות, נהירות ובמובנה הארגוני היא מכוונת לחפישת תהליכים , נתונים והחלטות ללא הסתרה של מרכיבים כאלה ואחרים בארגון.
אנו מאמינים שקהילה שמתנהלת בשקיפות – מקיימת יחסי אמון ומגיעה להחלטות שמוסכמות על רוב הקהילה.
כל חבר קהילה צריך להיות מיודע בתהליכים, בהחלטות ובעשייה המתקיימים בביה"ס על שלל המנגנונים הפועלים בו: כנס, ועדות, צוות, צוות ניהולי, בעלי תפקידים וארגונים שותפים (משרד החינוך, עירייה, עמותה). לא כל החלטה מאפשרת דיאלוג משיקולים שונים לדוגמא : נושאים הקשורים לצנעת הפרט (תהליכי פיטורים, ענייני עבודה שונים מול אנשי צוות, תהליכי עבודה מול תלמידים או משפחות).
כל מנגנון בהתאם לסמכותו ישאף לשיתוף רחב ככל שניתן במסגרת תחום אחריותו ויהיה אחראי לשקיפות ויידוע. כל חבר בקהילה אחראי להתעדכן ולבחור את מידת השותפות שלו בתהליכים השונים.

עיקרון 4: יכולת שינוי
אנו מאמינים כי במנגנון דמוקרטי תקין , לכל חבר קהילה ישנה הזדמנות ליצור שינוי ולפעול למען אמונותיו ועקרונותיו. יש צורך בערוצים ברורים ליצירת שינוי בביה"ס:
מעורבות ויזמות – עידוד הצוות והתלמידים לפעול , לזום ולהביא רעיונות לידי יישום בבית הספר ומחוצה לו.
בהתאם לכתב המינוי של ועדת כנס (הכולל סוגים שונים של קוורומים של החלטות) כל חבר קהילה יכול לפנות לועדות הרלוונטיות ולכנס עצמו על מנת ליצור שינוי. בסוגיות אחרות שבסמכות אנשי צוות (בהתאם להגדרת תפקיד), יכול כל חבר קהילה לפנות אל איש הצוות.
ועדות ביה"ס ובעלי התפקידים השונים יהיו נכונים לשמוע על כל הצעה או צורך של חבר קהילה, לנהל איתו דיאלוג מכבד ולסייע בתחום סמכותו לקדם הצעות/בקשות/שינויים מבוקשים.
הרשות המחוקקת של בית הספר- הכנס בהתאם לכתב המינוי של הועדה הינה הכתובת עבור כל חבר קהילה ליצור שינוי חוקי בביה"ס. ועדת משמעת כרשות השופטת של ביה"ס הינה כתובת עבור כל חבר בקהילה לערער על החלטות שונות הנוגעות לפרט או לקבוצת פרטים בחיי היומיום בביה"ס.

יסוד 4: חברה הומניסטית

ארבעת העקרונות המרכיבים את החינוך לחברה הומניסטית בנויים כולם ממעגלים הולכים ומתרחבים של תחומי האחריות שייקח על עצמו התלמיד בבית הספר, מהרמה האישית ועד לרמה החברתית, או מהפרטי לכללי- ציבורי.

עיקרון 1: אחריות
החינוך לאחריות חייב להתחיל ברמה האישית – אחריות לעצמי ולגופי, אחריות על הזמן שלי והמערכת שלי, על החפצים שלי וכלפי חוץ- האנשים הסובבים אותי, הסביבה שלי והחברה בה אני חי. אחריות הינה מחויבות ומסירות לתהליך ולדרך בה בחרתי לפעול. צוות ביה"ס ישמש מודל חיקוי ודוגמא אישית בתחומי האחריות השונים.

עיקרון 2: מעורבות חברתית
מעורבות חברתית- לקיחת אחריות על הסביבה , אכפתיות, סולידריות וערבות הדדית. התמקדות ב"אני" מול ה"אחר" במעגלים שונים:מהאישי כלפי חוץ אל משפחה קהילה, חברה והסביבה.עידוד למחשבה ביקורתית מתוך תחושת סולידאריות עם הסביבה בה אני פועל- הקבוצה שלי, הקהילה, העיר והחברה הישראלית על כל גווניה.

עיקרון 3: שייכות
שייכות- ההכרה בהיות ביה"ס חלק ממדינה, חברה, קבוצה. חיזוק תחושת השייכות מהווה בסיס חיוני להתפתחות הרצון לקחת אחריות על הסובב אותי ולהיות מעורב חברתית. יצירת מעגלי השתייכות בבית הספר מקבוצת ההשתייכות של הפרט (גילית או רב גילית) ועד לקהילה, תחזק משמעותית את מימד הסולידריות החברתית והעשייה למען.

עיקרון 4: קבלת / הכרת השונה
פיתוח יכולות בקרב חברי הקהילה לראיית האחר, צרכיו ורצונותיו. קבלת האדם העומד מולי באשר הוא ופיתוח סובלנות לאחר תמנע שימוש לרעה בדעות קדומות וסטיגמות, אשר יוצרות ומלבות מתחים בחברה.

רשויות בית הספר

הרשות המחוקקת: הכנס

עקרונות

הכנס הוא הרשות המחוקקת של בית הספר. כל ההחלטות שנרצה לקבלן ולבצען בקהילת בית הספר צריכות יהיו לעלות כהצעות לכנס ולהיות מאושרות כחוק.
החוקים החלים על קהילת בית הספר נקבעים בהצבעה דמוקרטית, כאשר לכל אדם בקהילה קול אחד.
כל חבר קהילה (תלמיד, הורה, איש צוות) רשאי להצביע בכנס.
הכנס הוא הגוף הבכיר ומקור הסמכות לגבי כל מה שיוחלט ויבוצע בבית הספר. מטרתו לאפשר רב שיח אמיתי שבמסגרתו יוכלו כל חברי הקהילה החפצים בכך להביע את עמדתם, להיחשף לדעתם של חברי קהילה אחרים ולהצביע בעד או נגד הצעות החוק השונות.
החלטות הכנס מחייבות את כל חברי הקהילה.
האחריות לביצוע החלטות הכנס היא בידי הועדה שהעלתה את ההצעה לכנס.
הכנס רשאי לפעול כפורום לדיון בכל נושא וזאת מבלי לקבל החלטות אופרטיביות בנושא. כל ועדה רשאית לבקש מהכנס זמן לדיון בנושא ההצעה אותה היא בוחנת ומקדמת. ועדת כנס רשאית לקבוע כנסים במתכונת של "שולחנות עגולים".

מועדי הכנס

 (אושר בכנס-הכנסים, 31 במאי 2019)

הכנס יתכנס מדי שבוע, ביום ג', בשעה הראשונה.
כל מפגש ימשך שעה אחת (45 דקות).
פעם בחודש, באותה משבצת זמן יערכו כנסי בית במקום כנס בית ספרי.
ההורים מוזמנים להגיע לכל הכנסים (לכן יתקיימו בשעה הראשונה).
אם ועדת כנס תקבל פניות מלפחות 30 משפחות, המבקשות שהכנס יועבר ליום שישי, יימצא תאריך קרוב והכנס יתקיים בשישי כדי לאפשר ליותר הורים להגיע.
בסמכות ועדת כנס לקבוע כנס רחב יותר ביום שישי גם על פי שיקול דעתה.

ועדת כנס

תקופת הכהונה של ועדת כנס יהיה מעת בחירתה בתחילת השנה ועד לבחירתה של ועדת כנס חדשה, בתחילת השנה הבאה. חברי ועדה עוזבים יחפפו את חברי הוועדה החדשים במשך שתי ישיבות לפחות. במידה ויתאפשר שניים מחברי הוועדה ימשיכו את כהונתם לשנה נוספת.

סמכויות ועדת כנס ותפקידיה

קביעת מועדי כנס שוטפים ושלא מן המניין.
ועדת כנס רשאית לכנס כנס שלא מן המניין (ראו בהמשך)
החזרתן של ההצעות לועדות במקרה שהן דורשות עיבוד והבהרות נוספות;
קביעת סדר היום לכנסים ופרסומו לפחות שבוע לפני המועד שנקבע, על מנת לאפשר לכל המעוניין להגיע לדיון ו/או לבקש לשנות את מועדו מספיק זמן מראש.
ניהול הכנסים.
הקצבת פרק זמן לכל נושא
העלאת הצעות בכל הקשור לכנסים.
תיעוד הכנסים, פרסום תקציר פרוטוקולי הישיבות ופרסום ההחלטות שנדונו והתקבלו / נדחו.
ניהול ספר כנס – חוקים, הן באתר בית ספר והם בעותק פיזי בספריה אשר יתעד את כל הכנסים וההחלטות שנדונו. ספר הכנס יהיה פתוח לעיון כל באי ביה"ס, בכל זמן סביר.
ועדת כנס אחראית על פרסום ועידוד השתתפות בכנסים.

העלאת נושאים לדיון

לכנס יעלו הצעות שונות בתחומים שונים על פי הנוהל הבא:

הצעות לכנס יועלו ע"י אחת מוועדות בית הספר.
כל חבר קהילה רשאי להגיש את הצעתו לוועדה הרלוונטית ולהיות חלק מהטיפול בהצעה בוועדה לקראת עיבודה להצעה שתעלה לדיון והצבעה בכנס. הצעה שלא ברור באיזו ועדה לטפל בה, תועבר לועדת כנס וזו תטפל בה במסגרתה או שתעביר אותה לוועדה רלבנטית.
לכנס תעלה הצעה שתואמת את חוקי בית הספר כפי שבאים לביטוי באני מאמין, את תקנון העמותה, את חוקי מדינת ישראל ואת הנחיות משרד החינוך.
ועדה תעלה לכנס הצעה שמקורות המימון לה (במידה ונדרשים) מפורטים בהצעה. (לדוגמא – במידה ואין מקור מימון חדש יש לציין איזו פעילות קיימת לא תקבל מימון על מנת לאפשר את מימון ההצעה)
על ההצעות להיות מעובדות מספיק לדיון יעיל ועניני; יש לערוך בדיקות עם צוות מקצועי (לא בהכרח צוות בית ספר) הרלבנטי לנושא ההצעה ולשמוע את דעתו ולהציג אותה בפני הכנס. כמו כן במידה וההצעה נוגעת לתחום ענינה של ועדה נוספת על הועדה המקדמת את ההצעה לתאם ולבדוק עם הוועדות האחרות, ולאפשר להן להציג את עמדתן.
כל הצעה שבאה לשנות מצב קיים תציג את המצב הקיים כיום ותועמד להצבעה מול מצב זה. ההצבעה תהיה בעד השינוי המוצע או בעד השארת המצב הקיים.
נוסח ההצעה יועבר לועדת כנס שתבדוק את תקפות ההצעה ביחס לתהליך שפורט עד כה ואת בהירותה של ההצעה; במידת הצורך תכניס ועדת כנס תיקונים מבהירים בהצעה. לאחר מכן יקבע מועד לכנס.
ההצעה תפורסם במלואה באתר בית ספר; כל המעוניין יוכל להעביר את השגותיו ורעיונותיו לוועדה הרלבנטית או לוועדת כנס. הוועדה תבדוק את התגובות ותתייחס אליהם. במידה ותמצא לנכון תצרף מהן חלקים או את כולן להצבעה בכנס.
הועדות יפרסמו שבוע מראש את נושא הדיונים הנוגעים להצעה לכנס. פרסום זה יאפשר לכל המתעניין להיות מעורב בשלבי הכנת ההצעה , ויאפשר לוועדה להציג לכנס הן את הצעתה והן את דעת המתנגדים לה. כך יעלו קריאות הביניים להצבעה לאחר שנבדקו לעומק.
בסמכות הוועדה – הוועדה שהעלתה את הנושא לכנס היא היחידה שרשאית למשוך את הצעתה במהלך הכנס על מנת לבחון את קריאות הביניים לעומק.
ועדת כנס ממליצה לועדות שסבורות שנושא ההצעה שלהן יעורר תגובות מאנשים רבים בקהילה, לקיים דיון מקדים או למצוא דרך להגיע לכמה שיותר אנשים בקהילה ולשמוע את תגובתם על מנת להעלות לכנס הצעה מגובשת שמייצגת גם את דעתם של האחרים – גם אם בהסתייגות של הועדה.

פרסום הכנס

נושאי הכנס יופצו בדואר אלקטרוני לכל חברי הקהילה שבוע לפני הכנס.
לוועדת כנס יהיה לוח מודעות שבו יהיו מוצגים חוקי הוועדה, מייל הוועדה וזמני הכנס באופן קבוע
נושאי הכנס יפורסמו שבוע לפני הדיון על לוח מודעות של ועדת כנס, בכניסה לבית הספר יחד עם שאלות לחשיבה. על הלוח תופיע גם כתובת הדוא"ל של הוועדה.
מקום לשאלות – שבוע לפני הכנס/בחונכות הקבוצתית/בוקר טוב נתן זמן לשאלות לגבי נושאי הכנס הקרב.

נוהלי הדיון
  1. במהלך הכנס נצביע רק על נוסח ההצעה שהתפרסמה. קריאות ביניים לא ירשמו כהצעה או שינוי בהצעה להצבעה.
  2. ועדת כנס תבחר מבין חבריה את בעלי התפקידים הבאים:
    • יו"ר ועדת כנס, ישמש גם כיו"ר הכנס;
    • רשם (מזכיר הועדה), אשר יתעד את הכנס עצמו;
    • נותן זכות הדיבור, אשר יהיה אחראי על מתן זכות הדיבור לחברי קהילת ביה"ס בישיבות הכנס.
  3. ועדת כנס רשאית לבחור את נושאי התפקידים הללו וממלאי מקומם, בין לכל תקופת כהונתה ובין לתקופות קצרות יותר.
  4. מבנה כנס המתנהל ביום שישי (אושר באוקטובר 2016):

10:30-10:40 הצגת ההצעה (+מצגת אם יש)
10:40-10:55 שאלות הבהרה + תשובה מאחד מנציגי ההצעה
10:55-11:05 הפסקה = דיון חופשי + נציגי ההצעה מסתובבים לענות על שאלות +מאחרים נכנסים
11:05-11:40 דוברים
11:40-11:45 הצבעה
11:45 סיום הכנס

  • זמן לכל דובר הוא דקה.
  • זמן לכל שאלת הבהרה הוא דקה.
  • מאחרים לא יכולים להיכנס לפני או אחרי הדיון החופשי.

5. לאחר כל דובר מבוגר (מורה או הורה) ידברו שני דוברים צעירים (תלמידים).
7. בכנס יהיה מספר קבוע של דוברים.
קוורום, כלומר מינימום האנשים שצריכים להיות נוכחים בשביל לפתוח כנס הוא 10% מחברי הקהילה (תלמידים ומורים בלבד).
קוורום מיוחד של 20% מחברי קהילה (תלמידים ומורים בלבד) יוחלט על ידי הוועדה שהציעה את ההצעה, חברי ועדת כנס ומנהל.ת בית הספר. כל חבר קהילה מוזמן לתרום את דעתו בנוגע לשימוש בקוורום המיוחד. (סעיפים 4-5 התקבלו בכנס ב-6.4.2011)

תיעוד, פרסום ומעקב

תוצאות הכנס יתפרסמו על לוח המודעות של הוועדה.
ביצוע החלטות הכנס הוא באחריות הועדה שהעלתה את ההצעה לכנס ובעזרת הגורמים הרלבנטיים לכך.
כאמור למעלה, תיעוד הכנסים, פרסום תקציר פרוטוקולי הישיבות ופרסום ההחלטות שנדונו והתקבלו / נדחו באחריות ועדת כנס.
כאמור למעלה, ניהול ספר כנס – חוקים, הן באתר בית ספר והם בעותק פיזי בספריה אשר יתעד את כל הכנסים וההחלטות שנדונו באחריות ועדת כנס. ספר הכנס יהיה פתוח לעיון כל באי ביה"ס, בכל זמן סביר.
כנסים שלא מן המניין
ועדת כנס רשאית לכנס כנס שלא מן המניין (ראו בהמשך) בנושאים דחופים, במועד ובמקום שתקבע, בהתראה של 48 שעות לפחות.
אופן פרסום – מועד הישיבה, מקום קיומה וסדר היום יפורסמו על גבי לוח המודעות ובאתר בית ספר.
בכנסי חרום יתקבלו החלטות לזמן מוגבל בלבד – על מנת להפוך החלטות מכנס חרום לחוק יש להעביר את ההצעה בוועדות ולהחזיר להצבעה בכנס רגיל.

כנס הכנסים

כנס הכנסים יתקיים לפני חופשת פסח
ועדת כנס תפרסם בהמשך את ההנחיות לגבי כנס זה.
כנסים חטיבתיים
כל חטיבה מחויבת לקיים כנסי בית אחת לחודש-חודשיים (אושר בכנס הכנסים 2018)
כנסי חובה
ועדת כנס רשאית לקבוע כנסים שההשתתפות בהם חובה. (אושר בכנס הכנסים 2018)

כנסים מוגדרים מראש

כנסי תקציב (ראו ועדת תקציב

הרשות השופטת: ועדת גישור משמעת

תפקיד הועדה: טיפול בסכסוכים של אנשי הקהילה, ולהיות הרשות השופטת של ביה"ס

כללי עבודה
  • צוות שיפוט יורכב ממינימום 3 אנשים עד 5 אנשים – איש צוות אחד ושני ילדים עד 2 אנשי צוות ו-3 ילדים.
  • החלטה של צוות שיפוט תוכרע בהחלטת רוב של חברי הצוות.
  • חונך לא ישפוט נחנך שלו ולהפך- נחנך לא ישפוט את החונך שלו.
  • תביעה ניתן לקיים יום או יותר לאחר המקרה למעט מקרים של אלימות חמורה, שבהם ניתן יהיה לתבוע מיידית ואז יוגדר המשפט – כמשפט חירום. ההחלטה לקיום משפט חירום היא בידי צוות השיפוט התורן.
    אחריותו של התובע להודיע לנתבע (בעזרת חונך במקרה הצורך) כי הוא מוזמן לחדר ועדת משמעת (החדר העגול) בזמן שנקבע עם מלווה הועדה התורן.
  • נתבע שבחר ביודעין שלא להגיע לתביעה על אף שהוזמן, יישפט שלא בנוכחותו ויאבד את זכותו לערעור.
  • הועדה תוודא שהחונך של הנתבע מעודכן.
  • צוות ועדת משמעת מחויב לפרסום נוהל תביעה בתחילת שנה- ואיפה זה יפורסם
  • צוות השיפוט יורכב אך ורק מחברים שעברו הכשרה, בכל אופן בצוות השיפוט יהיה נציג פעיל בוועדה.
    מסמכותו של צוות השיפוט הצדדים אחראיים או לא אחראיים.
  • מסמכותו של צוות השיפוט מציאת הצדדים אחראיים וגזרת עונשם מאזהרה ועד השעיה חיצונית.
  • כל חבר קהילה יכול לתבוע כל חבר קהילה אחר (תלמיד, איש צוות והורה)
  • מסמכותו של צוות השיפוט למצוא את התובע אחראי במקרה ולגזור את עונשו מאזהרה ועד השעיה חיצונית.
  • בפתיחת כל דיון חברי צוות השיפוט צריכים להציג את עצמם ואת אופציה הליך הגישור.
    לאחר הצגת המקרה ע"י התובע והנתבע יוצע הליך של גישור או הליך משמעתי בהתאם לפרטי המקרה.
  • זכותם של הצדדים להזמין את החונכים שלהם להיות בדיון.
    זכותה של ועדת משמעת להזמין עדים, בעת מתן עדות התובע והנתבע לא יהיו נוכחים.
  • זכותם לקרוא את העדות מתוך הפרוטוקול. עדים יכולים להירשם כאנונימיים ובפרוטוקול יירשם עד א', עד ב' וכו'.
  • זכות ועדת משמעת לזמן עדים
    בסוף כל הליך משמעתי יש לציין כי זכותם של הצדדים או אחרים, במידה שנמצא אשם, להגיש ערעור לא יאוחר מיום אחד אחר המשפט .
  • במקרה שיותר מנתבע אחד והנתבעים אינם יכולים להגיע בו זמנית, ניתן יהיה לקיים דיונים נפרדים ולהוסיף דפים לפרוטוקול . יש להקריא את הפרוטוקול בתחילת כל דיון.
  • אדם שיהיה עד או מעורב במקרה שהוגש בתביעה לא יוכל להיות בצוות השיפוט.
  • כל חבר בצוות שיפוט מחויב לאובייקטיביות בכל מקרה של שיפוט.
  • בטופס הפרוטוקול יש לציין מי מהשופטים אחראי על אכיפת העונש ומי מהשופטים יהיה אחראי לדווח לחונך הרלוונטי על תוצאות המשפט/הליך הגישור בכתב.
  • במקרה של השעיה חיצונית יהיה החונך אחראי לתאם עם הורי החניך את הימים בהם תתבצע ההשעיה.
  • אדם שנמצא אשם ולא ביצע את עונשו יוזהר לפני החמרת העונש (ההזהרה תצורף לתיקו האישי).
    אדם הרוצה להגיש תביעה או לקיים הליך גישור יפנה למורה התורן במועד הקרוב .
משפטי חירום

כאשר תלמיד מעורב באלימות חמורה הכוללת חבלה בתלמיד אחר, או נזק חמור לרכוש יתקיים משפט חירום באותו יום, בהפסקה הגדולה או בזמן פנוי של איש צוות הניהול של בית הספר, ולא על חשבון משפט אחר שנקבע מראש.
במשפט ישפוט נציג צוות ניהול ושני נציגים (תלמידים) מוועדת משמעת.
ערעור על תוצאות משפט חירום יתקיים במהירות במתכונת דומה למשפט חירום.::

הרשות המבקרת: ועדת תיאום ובקרה

תפקידי הוועדה:

ניהול מערך בקרה על תפקוד הוועדות ושאר מנגנוני ביה"ס ע"פ כתב המינוי שלהן.
שיפור התיאום ושיתוף המידע בין הוועדות בפעילויותיהן השונות.
הפנייה ושידוך לגורם אחראי במטרה לתת מענה לצרכים שעולים מהקהילה.

צורך:

מתוך מסמך היסוד של בית הספר (ה"אני מאמין"):
"האמנה החברתית תפקידה להסדיר את מערכות היחסים בין הגורמים השונים הפועלים בביה"ס וזאת באמצעות מערכת חוקים ותקנות מסודרת ובהירה. ביה"ס שואף להגדיר את תחום אחריותו וסמכותו של כל אחד מהמנגנונים הפועלים בקרב: בעלי תפקידים, כתבי מינוי לרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת- ועדות ביה"ס…"
הוועדה הוקמה בעקבות מקרים שהתרחשו במהלך השנים האחרונות, בהם הוועדות לא תפקדו בהתאם למערכת המוסדרת והמוגדרת היטב, בין אם הדבר נגרם כתוצאה מחוסר בכתב מינוי, אי-פעולה בהתאם לכתב המינוי הקיים, או היעדר קשר בין הוועדות בנושאים הדורשים תיאום.
ועדת תיאום ובקרה תנהל בקרה עניינית של פעילות הוועדות, תפעל ליצור שיתופי פעולה, לשמור על מהות דמוקרטית בית ספרית ולייעל את פעילות מנגנוני ביה"ס בהתאם להגדרתם.

איסוף מידע ודו"ח בקרה:

בהתאם להגדרת תפקידה, על הוועדה להתעדכן באופן שוטף בפעילות מנגנוני ביה"ס. איסוף המידע יבוצע באופן הבא:
● ועדות – ועדת תיאום ובקרה (ות"ב) תוודא את פעילותן התקינה של הוועדות, למשל באמצעות בחינה של פעילותן השוטפת בהשוואה לכתב המינוי שלהן.
● פניה לקהילה – ות"ב תפנה לוועדות ולקהילה באמצעות סקרים, כמו גם הזמנה לפנות אליה, במטרה לאתר בעיות וטענות בתפקוד מנגנוני ביה"ס. תוצאות פניות אלו תפורסמנה על ידי ות"ב לוועדות השונות ולקהילה כחלק מעקרון השקיפות.

פתרון בעיות:

כאשר ות"ב מעוניינת לפעול לקראת תיקון או שיפור תפקוד של ועדה מסוימת,
ות"ב ראשית תיידע ותעדכן את הוועדה הרלוונטית בכל הפרטים ותתייעץ איתה לגבי פתרון הבעיה ו/או שיפור תפקודה.
במקרה של חוסר שיתוף פעולה, או שהפתרון המוצע לא יהיה מספק, לות"ב תהיה הסמכות לקבוע חוקים ותקנות לוועדה, כל עוד הם לא נוגדים החלטות כנס וכתבי מינוי.
במידה וות"ב מעוניינת לפעול בנושאים הנוגדים החלטות כנס או כתבי מינוי, עליה לפנות לקהילה במסגרת כנס ולהציע את התיקון. רק לאחר שהקהילה תאשר את הפעולה הרצויה, לות"ב תהיה את הסמכות לפעול.

שקיפות:

בכדי לשמור על רוח השקיפות הבית-ספרית, על הוועדה לפרסם סיכום של פעולותיה לפחות פעם בסמסטר בכנס או באתר ביה"ס וכן, לשלוח מייל לקהילה.

מצב חירום:

במידה והוועדה מאתרת מצב בו נעשתה או עומדת להיעשות פעולה הסותרת את הגדרת מנגנוני ביה"ס ו/או הנוגדת את עקרונות ביה"ס, ובמידה ונעשתה הצבעת כלל ועדה (ראו להלן סעיף פעילות פנים-ועדתית) המאשרת כי אכן כך הדבר, אזי מדובר במצב חירום, ובהתאם לכך ייקבע כנס חירום בהקדם האפשרי. כנס חירום יתקיים בעדיפות עליונה, גם אם הדבר ידרוש דחיית כנסים אחרים.

פעילות התיאום:

פעילות התיאום בין הוועדות מושתתת על תכניות עבודה שנתיות של הוועדות, יעדי עבודה, לוחות זמנים והתעדכנות בפעילות השוטפת.
לשם שיפור התיאום בין הוועדות תבוצענה הפעילויות הבאות:
● כל ועדה תעדכן את ות"ב בתחילת השנה בתכנית העבודה השנתית שלה. במידת הצורך נציג ות"ב יוכל לסייע בהגדרת תכנית העבודה.
● כל ועדה תעדכן את ות"ב בדבר משימות ופעילויות משותפות מתוכננות עם מנגנונים אחרים בביה"ס, ובמידה ונדרש סיוע בתיאום הפעילות.
● עיקרי הנושאים שנדונו וטופלו בפגישות הוועדות (פרוטוקול) יועברו לידיעת ות"ב.
● נציג ות"ב יעמוד בקשר עם יושבי ראש הוועדות השונות להבנה טובה יותר של הצרכים השוטפים וסיוע במידת הצורך.

פעילות פנים-ועדתית:

הצבעות נוכחים – הצבעות רוב מתוך חברי הוועדה הנוכחים בפגישת הוועדה
החלטות הוועדה יעשו בהצבעה של רוב מתוך חברי הוועדה שנמצאים באותה פגישה.

סדר היום של הוועדה יקבע לפי הצבעת נוכחים במקרה הצורך, מתוך נושאים שעולים מכלל חברי הוועדה.

הצבעות כלל ועדה – הצבעות רוב מתוך כלל חברי הוועדה, בין אם נמצאים בפגישה ובין אם לא
במידה וחבר הוועדה חושב שהחלטה שהוחלטה במסגרת הצבעת נוכחים אינה מייצגת את דעת כלל הוועדה, ביטול או שינוי ההחלטה יעשה בהצבעת כלל ועדה.

במידה וחבר ועדה מחסיר 3 פגישות באופן רציף ללא הצגת סיבה מוצדקת לפי שיפוט יו"ר הוועדה, חבר הוועדה יאבד את זכותו להצביע בהצבעות כלל ועדה, ללא נוכחות בפגישת ההצבעה.

הרכב הוועדה:

הוועדה תורכב מאיש צוות אחד, הורה אחד ותלמיד אחד לפחות.

בעלי התפקידים בוועדה:

יו"ר הוועדה
מלווה ועדה – איש צוות.

תפקיד יו"ר הוועדה:

פתיחת ישיבת הוועדה, ניהולה ונעילתה.
סמכות להזהיר את מי שמפריע לניהול תקין של הישיבה.
סמכות להרחיק, לפרק זמן קצוב, או לכל הישיבה, את מי שמפריע לניהול תקין של הישיבה, לאחר שהוזהר.
הכרזה על קיום הצבעה ואח"כ על תוצאותיה.
במידה ויו"ר הוועדה אינו נוכח בפגישה הסמכות תעבור למורה המלווה.

הצבעה לקביעת יו"ר הוועדה יכולה להיעשות בכל עת, אך נקבעת לפי הצבעת כלל ועדה.

תקופת הכהונה של הוועדה:

חברי הוועדה העוזבים יחפפו את חברי הוועדה החדשים במשך שתי ישיבות לפחות. במידה ויתאפשר, שניים מחברי הוועדה ימשיכו את כהונתם לשנה נוספת.

מי יכול להיות חבר בוועדה?

הוועדה פתוחה לכל חבר קהילה המעוניין להשתתף בה.

מתי ניתן להצטרף לוועדה?

הוועדה תישאר פתוחה לחברי קהילה המעוניינים להצטרף אליה במהלך השנה כולה, אך נשים דגש על פרסום הוועדה ופנייה לקהילה רק במהלך הפנינג הוועדות ובתחילת שנת הלימודים.

הרשות המבצעת: הוועדות

ועדת מערכת
1. ייעוד הוועדה:

ועדת מערכת תהיה אחראית על בניית מערכת השעות בביה"ס, בהתאם לרצונות ולצרכים של התלמידים, ההורים ואנשי הצוות ולהחלטות הכנס.

2. פעילות הוועדה:

שלב ראשון: איסוף מידע לשנה הבא.
לו"ז: סיום איסוף המידע ב-1 לינואר.
וועדת מערכת תאסוף בחודשים הראשונים של השנה את כל הנתונים הרלוונטיים לבניית המערכת של השנה הבאה ותבנה את רשימת השיעורים שיהיו בשנה הבאה, הקווים המנחים וסדרי העדיפויות לבניית המערכות של החטיבות השונות.
איסוף נתונים מגורמים שונים לגבי אופציות לתכנים בבית הספר: משרד החינוך, אופציות לשיעורים חדשים שיש לבדוק ולבחון.
איסוף נתונים מצוות בית הספר: רכזי החטיבות, רכזי מקצוע, מנהלת בית הספר, מורים, צוות פדגוגי.
קביעת עקרונות לניהול מערכת ושיעורים, כגון מספר תלמידים בכיתות השונות, מספר מינימום לקיום שיעור, מספר שעות הוראה, מספר שעות חניכה.
קבלת מספר השעות למערכת (לימוד +חונכות).
ועדת מערכת תערוך סקרים בקרב תלמידים והורים. כגון, כמה שעות חופשיות יש לתלמידים בממוצע? אילו שעות הן השעות החופשיות? אילו שיעורים מתנגשים זה בזה? אילו שיעורים הייתם מעוניינים להוסיף למערכת ואילו מיותרים? הוועדה תנתח את התוצאות ותסיק מסקנות מסקרים ושאלות אלו לבניית המערכת של השנה הבאה.
בנוסף, הוועדה תבדוק אפשרות לטיפוח מרכזי הלימוד בבית הספר ובדיקת הצרכים שלהם.

שלב שני: תכנון וכתיבת קווים מנחים: תוקף קביעת הקווים המנחים הוא לשנת הלימודים הבאה.
לו"ז: חודשים ינואר – אפריל:
o כתיבת הצעה עם תוכנית פעולה על פי מיטב ההערכות שנאספו וכן הצגת תוכנית מגירה למקרה של הרשמה עודפת או חוסר הרשמה.
o התוכנית תאושר בכנס ולאחר אישורה הקווים מחייבים את כל בעלי התפקידים בבית הספר.
o אחריות הוועדה לדאוג שהתוכנית מיושמת על ידי כל הגורמים הרלוונטיים.

שלב שלישי: בניית גריד למערכת (חשוב לציין כי המערכת הסופית נקבעת רק בתחילת השנה הבאה, אך הגריד שלה ייקבע עוד בשנה הקודמת, כדי שיהיה זמן לפתור בעיות ולסגור ענייני תקציב) ופניה לוועדת מורים לבדיקה האם המערכת דורשת גיוס מורים חדשים.
לו"ז: חודשים אפריל – יוני.

כנס תקציב – לפני פסח. אורן אומר שיש בעיה עם זה עם וועד העמותה. יש בעיה של וועדת ייחודים.

שלב רביעי: סגירת המערכת הסופית ופרסומה לקהילה.
לו"ז: שבוע ראשון של הלימודים.
השלב כולל מענה לבעיות שמתעוררות אצל הורים, תלמידים ומורים וטיפול בהן.

3. עוד תחומי אחריות של הוועדה:

בנוסף, באחריות הוועדה לטפל בבעיות הקשורות למערכת שצצות במהלך השנה.
שיתוף פעולה מול וועדת תקציב, וועדת מורים ועוד.
הוועדה תפלח ותנתח נתונים מתוך המערכת הקיימת, במטרה לאפשר מבט-על (מספר קורסים בנושאים מסוימים, מספר שעות לכל קורס, מגוון מקצועות וכדומה).
מתן מענה לבעיות העולות בניהול המערכת בחיי היום יום.
יפורסם מייל הוועדה שיהיה זמין להורים ולתלמידים, בכל בעיה שתתעורר.

4. מדדי הצלחת עבודת הוועדה:

בניית מערכות לכל החטיבות, המתחשבות כמה שיותר בכל הגורמים והצרכים של ההורים, התלמידים ובית הספר ופתרון בעיות שמתעוררות.
הצלחה בבנייה של מערכות כמה שיותר מגוונות, איכותיות וצבעוניות. הכנסה של כמה שיותר שיעורים טובים ומעניינים מערכות.
עמידה במטרות שיוצבו בתחילת כל שנה.

5. הרכב ופעילות טכנית של הוועדה:

מספר חברי הוועדה: אין הגבלה.
מספר הילדים: אין הגבלה, אך רצוי שיהיה לפחות ילד מכל חטיבה, כדי לקבל מידע מכל החטיבות השונות.
מספר ההורים: אין הגבלה, אך רצוי שיהיה לפחות הורה אחד מכל חטיבה, שיקדם את ענייני אותה חטיבה.
מספר אנשי צוות: לפחות אחד, בוועדת מערכת צריך להיות חבר יועץ הלמידה של בית הספר.
הגבלת גיל: אין.

יהיה יו"ר תפעולי לוועדה. הוועדה תקבע מי הוא יהיה בכל תחילת שנה. זמן כהונת הוועדה יהיה משנה לשנה – מהשיבוצים לוועדות עד השיבוצים הבאים.

6. מפגשי הוועדה: 

בתקופות פעילות בהן יש לסגור דברים דחופים – הוועדה תתכנס פעם בשבוע או יותר מכך. בתקופות שוטפות – הוועדה תתכנס פעם בשלושה שבועות. לפחות פעם בחודש תהיה פגישה שכוללת את האחרי/ת על המערכת מטעם בית הספר.

ההחלטות בוועדה יתקבלו בהסכמה ואם לא תוכל להתקבל בהסכמה – אז ברוב קולות.

ועדת תקציב

הועדה קיימת כדי שתקציב "חומרי למידה" של ביה"ס, לאחר שעבר הצבעה בכנס, ינוהל באופן יעיל ומאורגן.

1. אחריות הועדה:

הכנת תקציב שנתי בסעיף "חומרי למידה".
מעקב אחרי חריגה מהתקציב השנתי (באמצעות פרסום דוחות מעקב סמסטריאליים).

2. לוחות זמנים:

בקשות תקציב שנתיות תוגשנה לוועדה תוך 30 ימי לימודים מתחילת השנה. בקשת תקציב שלא תוגש עד למועד זה – תידון לאחר סיום העבודה על התקציב השנתי הסופי.
חלוקת התקציב הסופית מוכנה ועוברת לכלל מבקשי התקציב כ-60 ימי לימודים מתחילת שנת הלימודים.
גורמים הכלולים בסעיף "חומרי למידה" הזקוקים לתקציב באופן דחוף בתקופה שטרם חלוקת התקציב הסופי, יגישו לועדה, בנוסף לבקשת התקציב השנתית, בקשת תקציב דחופה המפרטת את הצורך, ופנייתם תידון בהתאם.

3. פעילות הועדה:

הועדה פועלת במתכונת רגילה ב-60 ימי הלימודים הראשונים בשנה ולקראת הגשת הדוחות הסמסטריאליים. בנוסף, הוועדה תתכנס במהלך השנה במקרה של הגשת בקשות תקציב נוספות או חריגות. תוקף כהונתה הוא שנת לימודים אחת.

4. הרכב הועדה:

נדרשים לפחות 2 מבוגרים –1 הורה/מורה, ואחראי/ת הכספים בביה"ס.
תלמידים ללא הגבלה מספרית ו/או גילאית.

5. אופן הגשת בקשת תקציב לועדה:

כל גורם המוגדר בסעיף "חומרי למידה" וזכאי להגיש בקשת תקציב, מוזמן לעשות זאת באמצעות טופס המפרט את הסעיפים השונים המרכיבים את הסכום אותו ביקש.
טופס שאינו מפרט את סעיפי התקציב לא יטופל, ותימסר הודעה על כך למגישו.
במקרה שהועדה זקוקה להסבר נוסף ונרחב יותר של בקשת תקציב, היא רשאית לזמן את מגישה על מנת לפרטה.

5.1 – סעיף "חומרי למידה":

בתקציב הבית-ספרי נמצא סעיף הנקרא סעיף "חומרי למידה", אשר יוחלט כל שנה בכנס התקציב (יחד עם כלל התקציב).
סעיף "חומרי למידה" כולל את תקציב המגמות, תקציב ארבעת החטיבות, תקציב ועדות, תקציב שיעורים, תקציב מרכזי מקצועות, תקציב מרכזים, תקציב יועצות הוצאות ותשלומים של אתר ביה"ס ואתרים אחרים, וטיולים/סיורים שלא במסגרת ועדת טיולים.

6. נוהל רכישות על בסיס של הצעות מחיר:

החל מהשנה, חלק מתקציב סעיף "חומרי למידה" מגיע מכספי ניהול עצמי. אי לכך, כל רכישה בסך של 1,500 ₪ ומעלה תהיה כפופה לנוהל רכישות, ביצוע עבודות וקבלת שירותים על בסיס של הצעות מחיר המוכתב על ידי העירייה. (ראה נספח מצורף).

7. דוחות מעקב סמסטריאליים:

בנוסף לחלוקת התקציב השנתית המפורסמת בתחילת השנה, באחריות הועדה לפרסם דו"ח ניצול תקציב לקראת סיומו של כל סמסטר. הדו"ח יפרט בדיוק המרבי את כל סעיפי התקציב שנוצל עד פרסום הדו"ח, ואת היתרה בכל סעיף.

*עבודת הועדה תעשה תוך שמירה על שקיפות מלאה לקהילה. חלוקת התקציב השנתית המפורטת, כמו גם הדוחות הסמסטריאליים יהיו נגישים לכל חבר קהילה בכל עת.

ועדת מורים

 (מעודכן 2015)

1. הקדמה

ועדת מורים היא חלק מהרשות המבצעת בבית הספר. מטרת הוועדה היא לפעול לשמר את ההתאמה בין צוות בית הספר לבין העקרונות המנחים הנקבעים על ידי הכנס, תוך שימת דגש על שימור וטיפוח אנשי הצוות בביה"ס. הוועדה תהווה כתובת הן למורים, הן לתלמידים והן לשאר חברי הקהילה.
בסמכויות הוועדה להחליט ולעסוק ב:
1. קליטת מורים
2. שימור וטיפוח מורים
3. פניות מהקהילה הנוגעות למורים.
4. שינוי תפקידי מורים.
5. מתן חוות-דעת בדבר המשך העסקת מורים על רקע פדגוגי
6 מתן חוות- דעת בדבר המשך העסקת מורים על רקע צמצומים
7. השתלמויות מורים
8. סקר הוראה

2. הרכב הועדה

הוועדה מורכבת ממנהל.ת בית הספר או מי מטעמה.ו, תלמידים מכל השכבות, אנשי צוות, והורים חברי העמותה. כל החברים בוועדה יידרשו לחתום על הסכם סודיות (ראו בכתב המינוי) ולא להיעדר משלוש פגישות ועדה ברצף. בא כוחה של המנהל/ת ימלא לגמרי את מקום המנהל/ת בועדה – ללא צורך להתייעץ, לדווח או לקבל אישור המנהלת.
היועץ/ת הפדגוגי/ת י/תוכל להיחשב כחבר/ת ועדה, ובלבד שת/ישאר מעודכן/ת בענייני הועדה – גם ללא נוכחות סדירה.

3. קליטת מורים

הועדה אחראית על קליטת מורים בביה"ס. הליך קליטת מורים יתקיים על פי דרישת ועדת מערכת לפי הצורך, בתיאום יועצת הלמידה ובאופן מוגבר בחודשים אפריל-אוגוסט לקראת שנה הבאה.
להלן הליך קבלת מורים:
1.פרסום בגופים שונים לחיפוש מורים
2.מיון קורות חיים- יעשה ע"י נציג ועדה, בתיאום יועצת הלמידה והרכז/ת הרלוונטית (רכז/ת מקצועית ו/או רכז/ת שכבה)..
3.צפייה וראיון- הזמנת המועמדים המתאימים לביקור בביה"ס, ריאיון, ושיעור התנסות. בראיון ובשיעור ההתנסות ישתתפו מנהל/ת ביה"ס או בא כוחה ,ושניים עד ארבעה נציגי ועדת מורים לכול היותר( תלמיד, הורה).
* בסמכותה של ועדת מורים להזמין לראיון כל איש צוות הנראה לה רלוונטי (איש צוות יחווה דעתו בלבד ללא נוכחות בועדת החלטה)
*בחודש יולי אוגוסט צפיות במועמדים יערכו בהשתתפות תלמידים שישתתפו בקיטנה במדה והדבר יתאפשר.
4. כינוס ועדת החלטה- (הרכב ועדת ההחלטה: צוות מצומצם של חברי ועדת מורים שנכחו בראיון ובצפייה, הכולל את מנהל/ת ביה"ס או בא כוחה, תלמיד והורה בלבד).
א. מועמדים לאותה משרה יבחנו ע"י אותה ועדת החלטה. ההחלטה בוועדת ההחלטה תתקבל ברוב .
ב. מזכירת העמותה תתקשר למועמדים אשר לא התקבלו לעבודה בביה"ס.
5. לאחר קבלת המועמד, וטרם כניסתו לתפקיד תערך פגישה עם מנהלת ביהס לתיאום ציפיות, דיון בתנאי העסקה( במידת הצורך כולל יועצת למידה).
6. לכל מועמד/ת חדש/ה יובהר כי במדה וביה"ס יחייב, יהיה עליו/ה להשתתף בימי הכשרת צוותים חדשים בחופש הגדול, שמתקיימים במכון לחינוך דמוקרטי. אם המועמד/ת יחוייב גם להשתתף בהשתלמות בחינוך הדמוקרטי, ביה"ס יממן זאת.

4. שימור וטיפוח מורים

הוועדה תהווה כתובת לפניות מורים בכל עניין הקשור בבית הספר או בקהילה. הוועדה תדון בפניה ותנסה לתת מענה הולם. במידת הצורך תפנה הוועדה את הפניה לצוות הנהולי או לוועדה הרלוונטית ותעקוב אחר הטיפול.

.5 פניות לגבי מורים

ועדת מורים תהווה כתובת לפניות כלל הקהילה הקשורות לאנשי הצוות.
1.הפניות תתקבלנה דרך מייל הוועדה או בפניה ישירה לחבר הוועדה שיעביר אותה להורה חבר הוועדה.
2.את הפניות יקראו הורה ואיש צוות ,חברי ועדת מורים שנבחרו לתפקיד בתחילת השנה מתוך ועדת מורים .
3.ניתוב הפניות-
א. פניות שאופיין תשבוחות או תלונה, תועברנה לצוות הניהולי.
ב. פניות בעלות אופי אחר תנותבנה לגורמים הרלוונטיים לפי שיקול הועדה.
ג. פנייה בעלת אופי פלילי תועבר מידית ובלעדית למנהל/ת ביה"ס.
4. צוות ניהולי ימסור הודעה להורה האחראי על קבלת הפניה והמשך טיפול. במדה ולא ניתן מענה ניתן יהיה לפנות שוב לוועדת מורים עד לקבלת מענה הולם.

6. שינוי תפקידי מורים

המלצות והחלטות לשינוי תפקידי מורים (חונכים, רכזים וכו') בביה"ס ייעשו עי צוות ניהולי ויובאו לאשור ועדת מורים (ועדת החלטה).
*במקרה של התנגדות איש הצוות להחלטה ,רשאי לפנות לוועדת מורים , ועדת מורים תידון מול צוות ניהולי.

7. מתן חוות-דעת בדבר המשך העסקתו של מורה על רקע פדגוגי ו/או בשל אי התאמה

במידה והצוות הניהולי יחליט להמליץ על פיטורי מורה על רקע פדגוגי, העברת ההמלצה למעסיק תהיה מותנית באישור ועדת מורים. האישור יתקבל בפורום של שלושה אנשים: הורה, איש צוות ותלמיד. התלמיד לא ילמד אצל המורה באותה השנה, ואם מדובר בחונך, לא יהיה שייך לאותה חטיבה. במידה ולא יימצא בוועדה תלמיד שכזה, הפורום יהיה הורה, הורה ואיש צוות.

* המורה רשאי לבקש כי ועדת מורים לא תחווה את דעתה על המשך העסקתו.

* כל הליך יהיה כפוף לתהליך השימור וטיפוח העובדים על פי ההסכם הקיבוצי.

8. מתן חוות-דעת בדבר המשך העסקתו של מורה על רקע צמצום

המלצות והחלטות לפיטורי צמצום בביה"ס ידווחו לועדת מורים. במידה ולוועדת מורים תהיה התנגדות להחלטה, תעביר אותה הוועדה למעסיק בצורה מנומקת.

9. אישור השתלמויות

* שלב א'- במדה ומורה יחויב ע"י בית הספר לעבור השתלמות בחינוך דמוקרטי, בית הספר ישלם עבור ההשתלמות..
* שלב ב' – ועדת מורים תאשר השתלמויות למורי העמותה בכפוף להסכם הקיבוצי.

10. סקר

וועדת מורים תערוך סקר/משוב שביעות רצון מתפקוד המורים אחת לשנה. הסקר יהיה אנונימי ותוצאותיו ידונו בוועדה ויועברו לצוות הנהולי. כל איש צוות יוכל לקבל את תוצאות המשוב הנוגעות לו.

11. הסכם סודיות

כל חבר ועדה יחויב לחתום על הסכם הסודיות כתנאי להשתתפות בוועדה.

ועדת תרבות
ייעוד הועדה:

לקדם את נושא התרבות בבית הספר, להפיק ולהבטיח שיתקיימו אירועים בית ספריים כגון חגים, אירועים ומסורות של הקהילה . הועדה אחראית על תוכן הפעילות, ניהול התקציב והפקת האירועים.

תפוקות הועדה:

פיתוח תוכן והפקת האירועים להלן:
1.אירוע הזריחה
2. טקס יום הזיכרון לרצח רבין
3. אירוע חנוכה
4. אירוע ט"ו בשבט
5. אירוע פורים
6. טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה
7. טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל
8. מסיבת סיום שנת הלימודים לכלל ביה"ס

מדדי ההצלחה של הועדה:

קיומם של אירועים בית ספריים
האירועים מעניינים בעלי תוכן ומוצלחים

זמן כהונה:

שנה, רצוי שנתיים

תדירות מפגשים:

פגישה אחת בשבוע בשעת ועדות. עבודה אינטנסיבית יותר לקראת אירועים בית ספריים

אופן קבלת החלטות:

 רוב קולות

ועדת הסעות
‏1. הגדרת תפקיד: האם יש טעם להשאיר בספר החוקים?

הצורך במינוי ועדה זו עלה על רקע התנהלות ההסעות בשנה החולפת שהיתה רצופת ליקויים ואף מחדלים בתחום הבטיחות, תחושת הבטחון האישי, וכן התקשורת הבינאישית בין מבוגרים (נהגים) לבין ילדים.
לאור התנהלות לקויה זו לאורך כל שנ"הל תשע"ו חרף נסיונות עקביים מצד קבוצת הורים ומצד חלק מצוות ביה"ס (בפרט צוות החט"צ) לנקוט צעדים מסויימים על מנת לתמוך במערך ההסעות ולצמצם נזקים, אנו רואים צורך מיידי ואף דחוף במנוי ועדה שתוכל להוביל מהלכים בתוך ביה"ס ומול העיריה. מהלכים שיסייעו ליצירת מערך הסעות שיאפשר לילדינו להתחיל את יומם ולסיים אותו בהסעה שמתנהלת ברוח התואמת את ערכי ביה"ס בו בחרנו לחנכם, כלומר, הסעה המתנהלת בכבוד כלפי הילדים והוריהם ומתוך הבנת האחריות האישית של כל מבוגר הפוגש את הילדים לבטחונם האישי ולא פחות מזה לתחושת הבטחון שלהם, הסעה המקדמת תקשורת ישירה וערבות הדדית בתוך קהילת הילדים , ההורים והצוות בביה"ס.
תפקידם של התלמידים משמעותי ביותר הן מבחינת יכולתם לאסוף דוגמאות מחבריהם לבעיות השונות בהסעה המצריכות טיפול והן מבחינת הבאת זווית הראיה של התלמידים בנוגע לפתרונות שונים שיעלו בוועדה
הוועדה תהיה פעילה במשך השבוע מול הגורמים השונים ותפגש אחת לשבוע בימי שישי.

2. סמכויות ועדת הסעות ותפקידיה:

בדיקת מידת ישימות של פתרונות אפשריים לליקויים החמורים שפורטו לעיל בתוך קהילת ביה"ס (תוך הסתייעות בפדגוגיה ובמערכת השיעורים), מול עיריית ת"א ומול גורמים חיצוניים נוספים במידת הצורך.
בהתאם לתשובות שיעלו מבדיקה זו – קידום הרעיונות הישימים ביותר לידי ביצוע תוך הסתייעות בצוות הפדגוגי ו/או במנגנונים הדמוקרטיים של ביה"ס במידת הצורך.
יצירת ותפעול מנגנוני בקרה במהלך שנה"ל על איכות היישום של הרעיונות הנ"ל. בהתאם להגדת התפקיד.

‏3. דרכי פעולה/עבודה

בדיקת האפשרות להעסיק חברת הסעות אחרת.
בדיקת האפשרות להטמיע שימוש בעזרים טכנולוגיים (אפליקציות) שיכולות לסייע בצמצום התקלות.
בדיקת האפשרות לתקצוב תורנות אנשי צוות שנשארים ללוות ילדים להסעות.
הצבת שילוט מסייע נוסף ברחוב ו/או בביה"ס
יצירת תורנות ליווי הסעות על הרכבים עצמם בין:
א. תלמידי ביה"ס הבוגרים יותר במסגרת מחוייבות אישית/שיעור (בחירה) פנימי של ביה"ס של תרומה לקהילת ביה"ס.
ב. מורים שיכולים להתרם משימוש בהסעה (יש צורך לברר מה זה דורש כגון תקצוב הסעתם מבחינת ביטוח וכיו"ב).
ג. סבים וסבתות שיירתמו לעניין ויהיו תורנים על ההסעה בה נוסעים נכדיהם.
במידת הצורך – יצירת תורנות בין ההורים לגיבוי צוות החט"צ בימים בהם יש מעט אנשי צוות.
גיבוש נהלי עבודה, בקרה ופעולה שגרתיים של 3 קודקודי הקהילה (צוות ביה"ס, התלמידים וההורים) במצבים מסויימים: לדוגמה: – באחריות ההורים ליידע את החונכת הנוכחת באותו יום, את הנהג ואת רכז ההסעות אם תלמיד לא מגיע לביה"ס בהסעה או נעדר בכלל.
– באחריות החונך/ת המקיים את מפגש הבוקר ליצור קשר מיידי עם אחראי ההסעות ועם ההורים אם תלמיד המגיע בהסעות טרם הגיע לכתה.
– כל הסעה תפתח קבוצת ווטסאפ הכוללת את הנהג להודעות לגבי שינויים/פקקים/תקלות.
במידה ואין ברירה אחרת – ניהול תביעה מול העירייה..

‏4. הרכב הוועדה

הגדרת תקופת הכהונה של הועדה: חברי הוועדה העוזבים יחפפו את חברי הועדה החדשים במשך שתי ישיבות לפחות. במידה ויתאפשר שניים מחברי הוועדה ימשיכו את כהונתם לשנה נוספת.
חברי הועדה יהיו הורים, תלמידים ומורים
ניתן להצטרף לוועדה במהלך כל השנה.

5. בעלי התפקידים בוועדה:

יו"ר ועדת הסעות,
רשם (מזכיר הועדה), אשר יתעד את דיוני הוועדה.
מלווה ועדה – איש צוות אשר יסייע במציאת דרכי יישום והטמעת המלצות הועדה ע"י הצוות ובשגרת היומיום של ביה"ס תוך ייצוג האפשרויות והמגבלות של אנשי הצוות.
ועדת הסעות רשאית לבחור את נושאי התפקידים הללו וממלאי מקומם, בין לכל תקופת כהונתה ובין לתקופות קצרות יותר.

תפקידי יו"ר הועדה:

פתיחת ישיבת הועדה, ניהולה ונעילתה.
סמכות להזהיר את מי שמפריע לניהול תקין של הישיבה.
סמכות להרחיק, לפרק זמן קצוב, או לכל הישיבה, את מי שמפריע לניהול תקין של הישיבה, לאחר שהוזהר.
הכרעה בענייני נוהל בישיבות עצמן.
הכרזה על קיום הצבעה ואח"כ על תוצאותיה.

6. נוהל פניות לוועדת הסעות

הוועדה מחויבת לאפשר לכל חברי הקהילה לפנות אליה וליצור עמה קשר.
על הוועדה ליצור לעצמה מייל, ותיבת הצעות נגישה.

התייחסות לאופן הגשת פנייה לועדה (לדוגמא):
על ההצעות להיות מעובדות מספיק לדיון יעיל ועניני; יש לערוך בדיקות עם צוות מקצועי (לא בהכרח צוות בית ספר) הרלבנטי לנושא ההצעה ולשמוע את דעתו ולהציג אותה בפני הועדה.
כמו כן אם ההצעה נוגעת לתחום ענינה של ועדה נוספת על הועדה לתאם ולבדוק עם הוועדות האחרות, ולאפשר להן להציג את עמדתן.
כל הצעה שבאה לשנות מצב קיים תציג את המצב הקיים כיום ותועמד להצבעה מול מצב זה. ההצבעה תהיה בעד השינוי המוצע או בעד השארת המצב הקיים.

ועדות נוספות הפועלות ללא כתב מינוי ותחומי אחריותן

ועדת ספורט

חלוקת מגרשים בין החטיבות; ארגון הפסקות פעילות; ארגון משחקים בין-חטיבתיים ועם גורמים שמחוץ לבית הספר; הזמנת ציוד ספורט.

ועדת חזות ועיצוב

עיצוב בית הספר תוך קידום חשיבה לטווח ארוך וביצוע פרויקטים מיידיים; חלוקת השימוש בין לוחות התצוגה בין החטיבות השונות; הכנת תפאורה לטקסים; החלפת תערוכות בבית הספר.

ועדת איכות הסביבה

קידום נושא המחזור וצמצום שימוש בחשמל, מים ונייר; תפעול הקומפוסטר; תפעול מוקד סיוע לחתולי רחוב; טיפוח גינת ירק ; קידום ההסמכה כבית ספר ירוק.

ועדת ספרייה

תפעול הספרייה; טיפול בהחלפת ספרים, סידור ספרים והזמנת ספרים; ארגון אירועים כגון קברט ספרותי בחנוכה ושעת סיפור.

ועדת מוסיקה

מוסיקה לאירועים וטקסים; אחריות על השימוש בחדר המוסיקה, על הציוד בחדר ועל האחראים לחדר.
קביעת נעימת הצלצול של בית הספר

ועדת עיתון

מוציאה עיתון בית ספרי לכלל הקהילה, מודפס, עם תכנים המעסיקים את הילדים. לומדת כיצד מפיקים עיתון.