חוג הכדורסל של בית הספר – גילעד וקסמן כיתה ד’

מכבי ת”א היא אחת מקבוצות הכדורסל הגדולות באירופה. אין פלא לכן, שכאשר אבא שלי שמע שפותחים חוג של מכבי ת”א בבית הספר הוא אמר לי אתה חייב ללכת. הוא כל כך התלהב שזה הדביק אותי והסכמתי. מאז עברו כבר יותר מ 3 שנים של אימונים משחקים וכיף.

בשנים האלה למדתי לכדרר, להטעות, למסור לזרוק, ובכלל לשחק כחלק מקבוצה. בחוג יש 20 ילדים בערך ובהתחלה חלקם לא היו מגיעים לסל, לא ידעו לכדרר ולא הצליחו לתפוס מסירה. היום הם זורקים מהשלוש ואפילו קולעים, מתמסרים ומשתפים פעולה זה עם זה.

גם המשמעת שלנו השתפרה עם השנים. בהתחלה היינו עושים שטויות ובלאגן ולא מקשיבים למאמן. עם הזמן ניהנו ממושמעים ומרוכזים באימון.

השיפור הזה קרה כמובן בזכות המאמן שלנו, או נכון יותר המאמנים. בשלוש השנים הראשונות אימן את הקבוצה תום. הוא אימן אותנו ביסודיות והתעקש על כל פרט ופרט. מלבד הכדורסל והכושר הוא הקפיד גם על תזונה ואורח חיים בריא והיה מחלק לנו חטיפי בריאות אחרי האימונים.

אני נהוראי ותום, המאמן הראשון שלנו.

ראיון עם ליאור:

אך לאחר 3 שנים תום רצה לשנות אוירה ועבר לגליל, ואנחנו נשארנו עם חששות. מי יאמן עכשיו? אבל אז הגיע ליאור וכל החששות נעלמו. הוא נכנס בצורה מושלמת לתפקיד והצליח לשמור עלינו כקבוצה מאוחדת. 

ליאור הוא בן 29 במקור מלהבים בדרום ועכשיו מתגורר בנתניה עם בת זוגו ב3 שנים האחרונות. לצורך הכתבה החלטתי לראיין אותו ולשאול אותו קצת על עצמו וקצת על כדורסל:

גלעד: איך הגעת להיות מאמן במכבי תל אביב?

ליאור: לאחר מספר שנים במערכת הצבאית החלטתי בגיל 24 לחזור לכדורסל שכל כך אהבתי בגיל הילדות והתיכון. לאחר שאימנתי חצי שנה בהפועל כפר סבא החלטתי לעבור למכבי תל אביב ששם אני מאמן עד היום.

גלעד: אתה בעצמך רצית להיות שחקן?

ליאור: כמובן. בהתחלה רציתי להיות שחקן אבל כשהגעתי לתיכון הבנתי שאני לא מספיק מוכשר וגבוה כדי להמשיך לרמות הגבוהות לכן העדפתי להשקיע בלימודים ובגיוס לצבא אבל המשכתי לשחק כדורסל בקבוצה תחרותית עד גיל 18.

גלעד: יש איזה שחקן שאתה מעריץ/הערצת בתור ילד? מדוע? מה אהבת בו? 

ליאור: שחקן שהערצתי היה שאראס -שארונס יאצקוביציוס הליטאי שלקח 3 אליפויות אירופה רצופות עם מכבי תל אביב והיום מאמן את ברצלונה. אהבתי שחקנים שאוהבים למסור ולחלוק את הכדור והוא היה אמן בזה.

גלעד: איך הרגשת כילד להתאמן במכבי?

ליאור: כילד לא התאמנתי במכבי תל אביב אבל הייתי מגיע למחנה האימונים של מכבי כדי להשתפר במהלך חופשת הקיץ

גלעד: מדוע רצית לאמן ילדים? 

ליאור: כדורסל זה משחק שמביא איתו ערכים כמו חברות,מאמץ,מחויבות ושאיפה

למצוינות ובעיקר כיף גדול! את כל זה אני רוצה להעביר לדור הצעיר.

גלעד: איך זה מרגיש כמאמן לאמן כל כך הרבה ילדים?

ליאור: כיף גדול וזכות גדולה נהנה להגיע לכל אימון וללמד את הילדים לאהוב את המשחק.

גלעד: מה העצה שלך לילד צעיר שרק התחיל להתאמן?

ליאור: העצה שלי לשחקן שמתחיל לשחק זה לצאת למגרשים ולהתאמן מחוץ  לשעות האימונים, לראות משחקים, לראות איך שחקנים ברמות הגבוהות מתאמנים היום הכל נגיש ברשת.

גלעד: מה השאיפות שלך בתור מאמן?

ליאור: להמשיך ללמוד ולהתפתח כמאמן שאוכל לתת יותר לדור העתיד.

גלעד: יש עוד מקומות שאתה מאמן חוץ מהדמוקרטי?

ליאור: מאמן גם בבית הספר ישגב ברמת החייל בתל אביב.

גלעד: יש לך בגדים אדומים  או חפצים אדומים בבית?

יש לי בגדים אדומים אבל לאימונים של מכבי מגיע רק בצהוב כחול!

מימין: ליאור מתדרך אותנו.
משמאל: שאראס, השחקן שהשפיע על ליאור.

ראיון עם חברי הקבוצה:

אז כמו שהבנתם עד עכשיו מדובר בכיף גדול, אבל כדי שלא תושפעו רק מדעתי החלטתי לראיין את החברים שלי לקבוצה, נהוראי, גיא ורני.

גלעד: כמה שנים אתם מתאמנים במכבי?

גיא: 3 וחצי שנים

רני: אני מתאמן שנה וחצי ואני מתחיל שנה שנייה

נהוראי: 3 שנים עכשיו התחלתי שנה רביעית.

גלעד: מה אתם אוהבים בחוג?

גיא: אני אוהב את כל הדברים חוץ מתרגילי השליטה בכדור זה דבר נורא משעמם. עד לשנה שעברה המדריך היה תום וממש היה  כיף. השנה הגיע ליאור ובהתחלה היה לי קצת קשה להתרגל אליו עכשיו כבר התרגלתי ואני נהנה באימונים. 

רני: אני אוהב את המורה ורק עכשיו התרגלתי אליו ואני מתגעגע למאמן הקודם

נהוראי: אני אוהב את החוג בגלל שהוא שייך למכבי ואני ממש אוהב אותם. בחוג עצמו אני אוהב תרגולים עם כדור בין הרגליים ומאחורי הגב. אני גם אוהב את המשחקים שמיניות וכנפיים.

גלעד: אתם אוהבים ללכת למשחקים של מכבי ?איך אתם מרגישים במשחקים?

גיא: במשחקים של מכבי אני נהנה מאוד זה ממש כיף ומעניין

רני: לא הלכתי למשחקים בכלל ואני רוצה ללכת 

נהוראי: במשחק אני מרגיש ממש כיף בגלל האוירה. אני מכיר את 

השירים של מכבי וממש אוהב לשיר אותם

גלעד: האם יש לכם חלום להיות שחקני כדורסל?

גיא: אני לא בטוח. אם כן הייתי רוצה להיות כמו לורנזו בראון. הוא שחקן ממש טוב. במשחק נגד הפועל הוא מסר עשרה אסיסטים

רני: אני רוצה להיות כמו דני אבדיה.

נהוראי: כשאגדל אני רוצה להיות גם שחקן כדורגל וגם שחקן כדורסל אני רוצה להיות כמו לורנצו בראון שהוא הכי טוב במכבי

גלעד: במה אתם טובים במיוחד? מה הייתם רוצים לשפר במשחק שלכם?

גיא: הייתי רוצה לכדרר יותר טוב בין הרגליים זה ממש קשה. אני ממש טוב בצעד וחצי וגם בקליעה.

רני: בקליעה אני טוב בלזרוק מרחוק לעשות צעד וחצי בין הרגליים ובהטעיות

נהוראי: אני ממש טוב בצעד וחצי ושמיניות אבל הייתי רוצה לקלוע לסל באחוזים טובים יותר וגם להצליח לקלוע מחצי המגרש.

גלעד: אתם במשחק הגמר נותרו 3 שניות אתם בפיגור נקודה והכדור אצלכם. אתם רואים שחקן פנוי מה אתם עושים מוסרים או זורקים בעצמכם?

גיא: הייתי עושה כמו לורנצו בראון. מוסר לשחקן שיטביע (האלי הופ)

נהוראי: אם זה קרוב לסל אז אני זורק בעצמי, אבל אם אני על החצי אז אני מוסר

יש לכם בגדים אדומים בבית או חפצים אדומים בבית?

גיא: אני משתדל לא להכניס אדום לבית חוץ מהמדים של הכדורגל וחולצה של מנצסטר יונייטד.

נהוראי: אין לי בגד אדום ואני לא רוצה שיהיה לי. רק לאחי אולי יש כי הוא עוד קטן.

רני: יש לי סווטשירט אדום ועפרון אדום

לורנזו בראון (מימין) ודני אבדיה (משמאל).
הגיבורים של החברים שלי.

ואם כל זה לא מספיק הרי שכל מי שמשחק בקבוצה מקבל צ’ופר מתוק במיוחד: כרטיסים חינם למשחקי מכבי בליגת winner אני הצטרפתי לחוג, וזכיתי בצ’ופר. הייתי בהרבה משחקים, והיה כיף חיים. כמו שאתם רואים כאן למטה אפילו נתתי לסקוטי וילבקין כיף ואבא שלי צילם אותי.

אני, במשחק של מכבי.

לסיום, ובהנחה שאהבתם את הכתבה, הייתי רוצה להזמין אתכם גם להתאמן איתנו ביום שני וחמישי. האימון נמשך כשעה וישנן 3 קבוצות לפי גיל בין השעות 14:30 ו17:30. תבואו, יהיה ממש כיף!

5 תגובות

  1. כתבה מצוינת! כל הכבוד גילעד ויישר כוח! עושה חשק להתחיל לשחק כדורסל:)

  2. כל הכבוד גלעד, כתבה מעניינת מאוד!
    המשיכו להתאמן ולהנות מהחוג:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *