מפלצת מספר 10: הקאפה
הקאפה או ילד המים הוא שד מים יפני או יו קיי שטורף ילדים, כיום יש עדיין שלטי זהירות של קאפה ליד נחלים ביפן. בדרך כלל הם מתוארים כיצורים ירוקים, דמויי אדם, עם כפות רגליים על כפות הרגלים וקרפטאס דמוי צב על גבם. שקע על ראשו. הקאפות ידועות כמי שמעדיפות מלפפונים ואוהבות לעסוק בהיאבקות סומו.
מפלצת מספר 9: הדרקון הסיני
במערב נתפס הדרקון הסיני כסמל המייצג את סין והוא נדיר ביותר לדרקון הסיני יש גוף של נחש, קשקשים וזנב של דג, קרני צבי, שני זוגות טופרים של עיט ועינעיים של שד. הדרקונים עפים בשמיים בין העננים. כמעט כל התמונות של דרקונים סיניים מציגות אותם כמשחקים בפנינה מוקפת להבות. זו אמורה להיות הפנינה שמעניקה להם את כוחם ונותנת להם להרקיע לשחקים. לעיתים מתוארים דרקונים סיניים עם כנפי עטלף הצומחות מגפיהם הקדמיות, אך לרובם אין כנפיים.
מפלצת מספר 8: ההרפיות
היו נשים מכונפות יפיפיות. ההרפיות היו אחיותיה של איריס והאאורות (נימפות משבי הרוח הרגועים), ובנותיהם של אלקטרה ותאומאס (אחד מאלי הים היווניים). מאוחר יותר, הפכו לשדות מכונפות בעלות טופרי ציפור חדים ושימשו לענישת אויבי האלים, אותם חטפו מפני האדמה, ועינו אותם בדרכם לטרטרוס. ההרפיות היו נימפות משבי הרוח האלימים.
מפלצת מספר 7: ע’ול
בתרבות הערבית הוא יצור אגדי, סוג של שד או מעין מפלצת מפחידה. צורתו או תיאורו אינם ניתנים במדויק, ולעיתים משתמשים במילה לתיאור דבר מה מפחיד ולא ידוע. בתרבות העממית הע’ול משמש כגורם מאיים על ילדים המסרבים לישון: “אם לא תישן מוקדם, ייקח אותך הע’ול”. הע’ול בסיפורים אלו מתגורר בדרך כלל במערה בכפר או בפרדס.
“ע’ול” משמעו הרס, חורבן או אסון.העו’ל הוא סוג של אלמת (שאינו חי ואינו מת), האוכל בשר גוויות.
מפלצת מספר 6: סאטיר
הסאטירים,במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. המיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. הסאטירים אוהבים לאכול חפצים כגון: פחיות סכ”ום וכ”ו.
מפלצת מספר 5: סקילה וכריבדס
מסקילה וכריבדיס היו מפלצות ימיות, שישבו במצר מסינה, ומנעו מספינות לעבור. סקילה, בצדו האיטלקי של המצר, הייתה מפלצת שתוארה כנחש בעל שישה ראשים שחוטף מלחים וגורר אותם אל מצולות הים. כריבדיס, בצדה של סיציליה, תוארה כמערבולת אימתנית המטביעה ספינות על יושביהן. כל העובר במצר נאלץ לעבור ליד אחת מהמפלצות.
מפלצת מספר 4:אורתוס
במיתולוגיה היוונית, אורתוס היה כלב בעל שני ראשים ואחיו של קרברוס, שהוריו היו המפלצות אכידנה וטיפון. לפי חלק מהסיפורים, היה הוא ולא טיפון אביהם של חלק מצאצאי אכידנה: הכימרה, הספינקס, הידיוס וגם , האריה מנמאה.
אורתוס היה שייך לטיטאן בעל שלושת הגופים, גריאון. אורתוס ורועה הצאן של גריאון, אוריטיון, הופקדו על שמירת עדר הפרות האדומות של גריאון באי אריתיה, אחד מאיי ההספידיות בקצה המערבי של הים התיכון.
מפלצת מספר 3: קראקן
קראקן, יצור ימי מיתולוגי, הלקוח מתוך המיתולוגיה הנורדית. נאמר שהקראקן מתגורר סמוך לחופי נורווגיה ואיסלנד, ומתואר כיצור ענקי ומרושע, דומה לדינון או לשילוב של תמנון וסרטן. בפולקלור הוא הופך ומטביע ספינות – גם את הגדולות ביותר – ואוכל את צוות המלחים בעזרת זרועותיו הרבות. לעיתים הוא יוצר מערבולות מים במקום ממנו הוא מגיח. כיום, מדענים סוברים שרוב מפלצות הקראקן שנראו בימי קדם היו למעשה דינוני ענק.
מפלצת מספר 2: מינוטאור
המִינוֹטַאוּרוס הוא מפלצת מן המיתולוגיה המתוארת כיצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור. הוא שכן בלבירנית – מבוך נרחב ומשוכלל שנבנה עבור מינוס, מלך כרתים על ידי הממציא דדלוס, במטרה לכלוא את המפלצת. מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות תשלח למינוטאורוס כל תשע שנים (או לפי גרסה אחרת, כל שנה) בצו המלך מינוס. המינוטאורוס הומת, בסופו של דבר, על ידי הגיבור היווני תסאוס.
מפלצת מספר 1: יורמונגנד
במיתולוגיה הנורדית, יורמנגנד, בנו של לוקי ואחיו של פנריר, היה נחש ענק ששכן במידגארד, ולכן הוא גם ידוע בשם “הנחש של מידגארד”. במיתוס הוא סימל תוהו ובוהו ורשע.
הנחש היה כה ענק כך שהוא יכול ללפף את עצמו סביב כדור הארץ (ולכן נקרא גם נחש העולם), והוא מחזיק את העולם שלא יקרוס. האויב של יורמנגנד הוא אל הרעם ת’ור. ישנם שלושה מפגשים בין ת’ור ליורמנגנד.
