בייבי מן ותעלומת המוצץ הנעלם – סיפור קצר

יום בהיר אחד קם בייבי-מן הלך עם המוצץ האהוב עליו למטבח. זה היה מוצץ רגיל לגמרי, רק שהיה עליו ציור של חד קרן, לכן בייבי-מן אהב אותו במיוחד. בייבי-מן היה גיבור על בן שנה וחצי עם כוחות דומים לשל סופר-מן: הוא יכל לעוף, הוא היה מאוד חזק (יחסית לתינוק), והוא גם יכל לירות לייזר מהעיניים, להקפיא בנשיפה לזמן חדי קרן, והכוח האהוב עליו: הוא בקושי התבגר, וכך גם ההורים שלו.

חשוב לציין שהוא היה תינוק, אז הוא לא עף מהר מדי, לא הרביץ כל כך חזק, הנשיפה שלו (שאומרה להקפיא) רק מדגדגת, והלייזר שלו יוצר רק שריטה קטנה. בקיצור, הוא הגיע בזחילה למטבח והתיישב על השטיח לאכול ארוחת בוקר. הוא כמובן הניח את המוצץ בצד, ליד החלון שהיה קרוב לשטיח בשבילו, אבל הוא לא שם לב שהחלון היה פתוח (זאת כי הוא שכח לסגור אותו אתמול, אחרי התעופה של-לפני-שנת-הצהריים). הוא סיים לאכול וגילה שהמוצץ עף החוצה!

בייבי-מן מיד עף החוצה גם הוא מהחלון, היישר אל המבצר הסודי של האויב המושבע שלו: מן-מן. כשהוא הגיע הוא נכנס וקרא: “מן-מן! בוא לפה מיד, ותביא לי את המוצץ שלי!”

מן-מן הגיע (למרות שקראו לו מן-מן, הוא היה תינוק, אבל אחד שהתנהג והיה נראה כמו מבוגר, חוץ מהעובדה שהוא היה בגודל של תינוק והיה לו חיתול כמו בייבי-בוס.), ובייבי-מן שלף את אחד השרביטים שלו, כאלו בצורת עפרון שיורים חדי קרן, והצביע בעזרתו על מן-מן. מן-מן זז צעד אחורה, ואמר: “מה אתה רוצה ממני, לך מכאן, אני צריך לעבוד.”

“כן, בטח…” אמר בייבי-מן, “תביא לי את המוצץ שלי!” הוא דרש, ואז מן-מן שלף את החרב שלו, ובייבי-מן, בתנועה מהירה, שיגר אליו שלושה חדי קרן. מן-מן העיף אותם עם החרב שלו וקרא לבייבי-מן למשרד שלו. הוא הראה לו שהמוצץ נפל והתעופף לבית של החבר הכי טוב של בייבי-מן. בייבי-מן עף לבית של החבר הכי טוב שלו, וכשהוא הגיע ביקש את המוצץ שלו. חברו הטוב נתן לו, וכך חזר בייבי-מן אל ביתו והלך לישון את שנת הצהריים שלו.