סעתי עם איתן ודויד חברים שלי, אבא שלהם גיא ואמא שלי לאבו דאבי לכבוד היום הולדת שלי ושלהם. לפני הנסיעה הרגשתי התלהבות, התרגשות וציפיה. אחרי הכל אף פעם לא הייתי שם וגם אף פעם בחיים לא הייתי עם חברים בח״ול.
היום הראשון:
הגענו לשדה התעופה (בארץ) שם פגשנו את דויד ואיתן. בדיקות בטחוניות, קצת דיוטי פרי ואנחנו כבר במטוס. עוד שלוש שעות טיסה והופה, אנחנו שם. קצת לפני שנחתנו ראיתי את מגדל הפיקוח. הוא נראה כמו כדור וקצת מזכיר את גביע כדור הזהב שמחלקים לשחקן הכדורגל שהבקיע הכי הרבה שערים בעונה. התרשמתי ממש. הדבר הראשון שמרגישים זה החום (גם במטוס היה די חם). אחרי הכל אנחנו בפברואר, אמצע החורף, ופה זה מרגיש כמו שיא הקיץ.
נסענו למלון במכונית שנראית כמו חללית ויש בה 7 מקומות. המקומות באמצע מוטים לאחור וזה מרגיש כמעט כמו מיטה. עיצוב הפנים מדליק ממש – מושבי עור וציפוי מהגוני על לוח השעונים. הרדיו היה שקוף וגם ניגן מוזיקה נחמדה. גם המלון היה מפואר. בלובי הכל כמעט עשוי משיש ומה שלא, אז מעור. המיטה בחדר שלי היתה נוחה וגם יכולתי לבחור באיזו מיטה לישון (בניגוד לטיולים בהם גם אחי נמצא…). הלכנו לבריכה ואז התקלחנו ושיחקנו בקידס קלאב במשחקי וידאו. ב7 בערב בערך אמא וגיא באו לקחת אותנו לאכול ארוחת ערב שהיתה טעימה ממש. אחרי האוכל ירדנו לנמל והלכנו הרבה מאוד, אולי 5 קילומטר, בטיילת צמודה לים. בדרך רואים כל מיני פסלים מצחיקים, כמו למשל של חתול אסטרונאוט, וגם מסלול מרוצים של פורמולה 1! אחר כך חזרנו למלון וישר למיטה. מחר מחכה לנו יום מרגש!!
היום השני:
קמנו בבוקר שמחים ועליזים וירדנו לאכול ארוחת בוקר. פשטנו על הבופה, היו מלא מטעמים, ולא הצלחתי להחליט מה לאכול, אז לקחתי מהכל. אחרי האוכל, לקחנו שאטל לפארק פרארי. כבר מרחוק ראינו שמדובר בפארק מגניב וענקי. הפארק מקורה וממוזג וצמוד אליו יש קניון עם כל המותגים הנחשבים כמו נייק וטימברלנד. נכנסנו לפארק בפה פעור- היו שם מכוניות פורמולה 1 אמיתיות, רכבת הרים מפחידה ובה קרונות לבנים עם לוגו של פרארי, סימולטור שגורם לך להרגיש כאילו אתה באמת נוהג, מכוניות פרארי קטנות עם שלט ועוד הרבה אטרקציות שוות. התחלנו לעלות על מתקנים כמו למשל מתקן שווה במיוחד של סימולטור טיסה מעל איטליה, או מכוניות פרארי שעושות סיבובים חדים בטירוף. האכזבה היחידה היתה שלא יכולתי לעלות על מסלול הקארטינג בגלל שאני גבוה מדי. אוווףףף. כפיצוי עליתי עם איתן לסימולטור הטיסה. לסיום היום המרגש הלכנו לבריכה, ואחר כך התקלחנו ושיחקנו בקידס קלאב. היום היה ממש כיף, אבל גם למחר יש תוכנית מדליקה: הולכים לפארק וורנר בראדרס. לילה טוב!!!!!!
היום השלישי:
קמנו בבוקר, אכלנו מהר עלינו לשאטל נרגשים, ואז גילינו שאנחנו תקועים בפקק בחניון של המלון במשך 45 דקות, בגלל מרוץ אופניים מטופש. בסוף כל הבלאגן הזה הגענו לפארק, עברנו את הביטחון, וראינו פיצול דרכים (שמאלה/ימינה). לקחנו את הפנייה השמאלית והגענו לכיכר עצומה שם אפשר היה להצטלם עם סופרמן וסופרוומן.לא הצטלמנו, כי היה תור ענק והמשכנו לאגף הבא. עשינו שם מתקן של קופסאות מסתובבות והיה מסלול חבלים, ממש אבל ממש מעצבן. אחר כך הגענו לאגף טאז והצטלמתי איתו. לא היה יותר מדי מה לעשות באגף של טאז כי לא היו מתקנים, אז מהרנו משם לאגף של טום וג’רי ובאגס באני.
שם עשינו מתקן מגניב; קרוסלה שמסתובבת מהר ויש עליה את כל הדמויות של לוני טונס וכמובן גם טום וג’רי. אבל אפילו יותר כיף היה המתקן שהיה בתוך הבית של סקובידו ששם אתה נוסע מהר ורואה תמונות שלו ושל חברים בתלת מימד. היתה גם רכבת הרים (שנסעה ממש מהר) שכשעומדים אליה בתור הולכים בהעתק של הבית של טום וג’רי, אשר בו מתרחשים כל המרדפים המטורפים שלהם שרואים בסדרה.
המשכנו להסתובב ולראות עוד מלא תמונות ובובות למשל, של הפלינסטונס (משפחת קדמוני) וגיבורי על (באטמן ופלאש, שאפילו הצטלמתי איתו), לאכול גלידה תות וניל ולשתות קפה (למי שאוהב…). נכנסנו גם לסרט תלת מימד של סופר מן, שכדי לראות אותו צריך לסובב כל הזמן את הראש. היה מטורף ממש. במתקן של באטמן לעומת זאת, אתה יושב עם רגליים באוויר, והסרט מסתובב סביבך. הנאה של ממש. במתקן של פלינסטונס גם מרטיבים אותך, תוך כדי נסיעה מהירה ברכבת. אחר כך התקדמנו לכיוון היציאה ועלינו לשאטל חזרה למלון. אחר כך עלינו לחדר להחליף לבגדי ים, ואז ירדנו לבריכה שחינו קצת, עלינו חזרה, לחדר התקלחנו, התלבשנו, וירדנו לארוחת ערב. אכלנו, יצאנו להסתובב קצת ואחרי זה חזרנו לחדר. מיהרנו להירדם כי מחר מחכה לנו יום מגניב!!!
היום הרביעי (והאחרון):
התעוררנו לבשנו בגדי ים ואז ירדנו לאכול. אחרי האוכל איתן הלך לקידס קלאב ואילו אני ודויד הלכנו לבריכה. אחרי כמה דקות לדויד נמאס מהבריכה אז אני נשארתי ודויד הלך לקידס קלאב.
לקראת הצהריים נסענו לספארי חולות. הנסיעה בחולות כמעט גרמה לי להקיא. הנהג נסע בשיפועים חדים ובירידות תלולות, ממש כמו רכבת הרים, רק שזה נמשך הרבה יותר זמן. הרגשתי כאילו מישהו רודף אחרינו. כשהגענו סוף סוף, עשינו גלישת חולות משולבת בהתפלשות. אחר כך אכלנו ארוחת ערב טעימה מאוד בסגנון בדואי כזה. אני ואמא עשינו קעקועי חינה, בעוד דויד ואיתן מרחו את החינה אחד על השני. אני גם התלבשתי כמו מקומי עם תרבוש וגלבייה. בזמן האוכל היתה גם הופעה מרשימה של ריקודי בטן. אחרי זה חזרנו למלון עם אותו נהג משוגע ששוב דהר בחולות.
למרות שהיינו צריכים לטוס מוקדם בבוקר, הלכנו לישון מאוחר. פשוט היה לנו כיף ביחד. בשעות הבוקר כבר נחתנו בארץ, לא מאמינים שכבר נגמר. היה כל כך כיף, מרגש ומעניין. זו מדינה עשירה מאוד והכל שם גדול ונוצץ. האנשים היו נחמדים, למרות שלא פגשנו רבים מהם, והחום, הו החום. 50 מעלות אפילו בצל. אבל המסקנה העיקרית היא שאם נוסעים עם אנשים שאוהבים אז תמיד כיף, וזה היה המקרה שלי. להתראות בטיולים הבאים.
תגובה אחת
הכתבה מתארת בצורה נאמנה את הטיול שלך , ממש מרגישים את ההתרגשות לקראת הטיול ואת כל מה שעשיתם בטיול