הקו הלא כל כך דק בין שוויון מגדרי לבין סקסיזם – תום בריל וסול בכר צליק

תוצאות הכנס: הוועדה תתקיים ולא יחולו שינויים בכתב המינוי (כרגע).

בכנס עצמו עלו הרבה קולות שהעידו על צורך בשינוי ובצוות שיעסוק בנושאים מגדריים, מספר אנשים אף העידו כי זה עניין חשוב וקרוב לליבם וכי הם מופתעים שהרעיון לא עלה עוד לפני כן. אנשים רבים סיפרו על חוויות שעברו בבית הספר שהיו יכולות להתנהל באופן שונה וצודק יותר אם רק היה גוף אחראי לבעיות מגדר ומודעות רבה יותר לנושא.

למרות היוזמה המבורכת והחשובה של וועדה שתעסוק בנושאים מגדריים, אני מצאתי מספר בעיות בכנס, בכתב המינוי ובגישה של יוזמות הוועדה לעניין.

ראשית, מאחר וכתב המינוי הוא שורש הוועדה והבסיס ממנו היא יכולה להתחיל לפעול באופן פרקטי – יש צורך כי כתב המינוי עצמו יכלול בתוכו פירוטים או לפחות קווים מנחים בקשר למעשים פרקטיים. בעוד שכתב המינוי מייצג את רעיון ומטרת הוועדה באופן ישיר ומובן, המעשים הפרקטיים חסרים. בכתב המינוי מדובר על רעיונות כלליים לחשיבה על פתרון בעיות שהן גדולות מכל אחד ואחת מאתנו, מהוועדה וגם מבית הספר עצמו. לכן, בעוד שהרעיון של פעולות בית ספריות לפתרון בעיות גדולות כאלו הוא נכון, יש צורך בוער בהגדרה יותר ספציפית של הפעולות עצמן, ולא במושגים עתידיים ונמנעים מלקיחת אחריות ועשייה כגון ‘נחשוב על’. כמובן, הוועדה עוד לא התחילה בפעולותיה ולכן היא לא יודעת בדיוק מה תעשה ומתי, ובכל זאת – יש צורך ברעיונות יותר פרקטיים לפני גישה לנושא רחב, עמוק ומוטבע כגון מגדר. בכתב המינוי כתוב הרבה על כוונות הוועדה בעוד שלא כתוב דבר בנושא הפעולות היומיומיות של הוועדה והדרך ההתחלתית בה היא מתכוונת לגשת לנושא כה גדול ומשעותי, והוא: מגדר.

במהלך שאלות ההבהרה, הושמעו מספר קולות ששאלו בקשר למעשים בפועל של הוועדה, אך התגובות מכותבי ההצעה התמקדו (שוב) בכוונות הוועדה ובצורך בה. שוב ושוב, כותבי ההצעה הבהירו כמה נושא השוויון המגדרי בוער, כמה הוא דורש תשומת לב וכמה הבעיות האלו נוכחות בחיינו, בעוד ששאלות מעשיות כגון: “מה הוועדה תעשה?” לא נענו.

אני עצמי הגעתי לכנס מתוך סקרנות על הגישה של כותבי ההצעה לנושא כל כך גדול. איך אפשר, ומאיפה צריך להתחיל להתמודד עם נושא כל כך רחב שמקיף אותנו מכל הכיוונים ומשפיע על כמעט כל אספקט בחיינו? מה יהיה בסדר היום של וועדה בבית הספר, כשהיא מנסה לתקן נושאים גדולים כמו אי שוויון מגדרי, הסללה, סקסיזם ועוד – אלו הם נושאים שעליהם אנחנו מחונכים מילדות, לכן הם כה נוכחים בחיים שלנו. איך וועדה מתכוונת לשנות את זה? נראה שגם הוועדה לקידום שוויון מגדרי עצמה אינה יודעת.

מלבד הבעיות הטכניות שהתבטאו בכתב המינוי, ישנן גם בעיות בהתנהגות ובגישה של מציעות הוועדה לנושא ולדוברים שהביעו התנגדות מסוימת לפורמט של הוועדה, בעוד ציינו מספר פעמים (מתוך פחד מהיסקלות באבנים “פמיניסטיות”) את תמיכתם בנושא השוויון המגדרי והעלאת המודעות הבית ספרית אליו. במהלך הכנס התרחשו מספר מקרים בעייתיים, רציתי לפרט על שניים מהם.

המקרה הראשון עליו רציתי לדבר התרחש בעוד תלמיד שנכנס לרשימת הדוברים הביע התנגדות לכתב המינוי בצורתו הנוכחית, ושאל איך הוועדה עומדת להתמודד בפועל עם הנושאים הגדולים בהם היא עוסקת. כתגובה, אחת ממייסדות הוועדה הדגישה (שוב) כי הוועדה לקידום שוויון מגדרי הכרחית לבית ספרנו וכי יכול להיות שבגלל היות התלמיד הזה גבר, הוא לא מבין או חווה את הבעיות בביטוי ובביטחון עצמי שבנות רבות בבית הספר חוות. אני חושבת שהאמירה הזאת בעייתית ממספר סיבות, ואינה לגיטימית במיוחד בפורום בו אנחנו מדברים על שוויון מגדרי ועל עצירת הסקסיזם היומיומי שכולנו מתמודדים איתו. בכך שאותה מייסדת הוועדה אמרה את האמירה הנ”ל, היא מצדדת בגישה וברעיון שגברים חייבים להיות בטוחים בעצמם ולהגיד את הדעה שלהם בביטחון וב’גבריות’, ונשים (ורק נשים) חוות בעיות של חוסר ביטחון עצמי ופחד מדיבור מול קהל. הגישה הזו היא בדיוק ההפך ממה שהוועדה לקידום שוויון מגדרי רוצה לעשות, מאחר והיא פשוט מפצלת בין המגדרים ודוגלת בסקסיזם בעודה משליכה סטריאוטיפים על מגדרים ספציפיים ללא כל אפשרות לביטוי עצמי או אישי. בואו נחשוב לרגע מה קורה מאחורי המסכים השחורים של הזום, למשל ישנו ילד אחד (כן, ילד ולא ילדה) שרוצה להביע את הדעה שלו בנושא אבל מפחד להשמיע את קולו ולא מרגיש בטוח לדבר. עכשיו, מה הוא מרגיש אחרי ששמע את אחת המייסדות של ועדת מגדר אומרת שרק בגלל שהוא גבר, הוא לא יכול להרגיש לא בטוח בעצמו או לא בנוח עם דיבור מול קהל, כי זו הרי מותרה שיש רק לנשים. רק נשים יכולות להרגיש לא בטוחות, בעוד גברים חייבים להיות חזקים. ומה קורה לילד ששומע את זה, בעודו מרגיש לא בטוח? מה קורה לילדה ששומעת את זה, ועכשיו בטוחה שהיא חייבת להיות לא בטוחה בעצמה, כי זה מה שהחברה מצפה ממנה? לא סתם חברה, אלא הוועדה לקידום שוויון מגדרי.

עוד מקרה בעייתי שקרה בזמן הכנס התרחש בצ’אט בזום. בעוד תלמיד נוסף הביע התנגדות לכתב המינוי בצורתו הנוכחית, אחת ממייסדות הוועדה כתבה בצ’אט שהיא חושבת שזה מעניין איך שרוב מתנגדי ההצעה הם גברים. שוב, יש לנו המחשה של הדרך בה הוועדה לקידום שוויון מגדרי מתנהגת בסקסיסטיות – או במילים אחרות, מתנהגת באי-שוויון מגדרי, דבר שסותר את כל מהותה. הבחירה של אותה מייסדת הוועדה להגיב על המגדר של אנשים ספציפיים שפשוט הביעו את דעתם בכנס דיון – כלומר בכנס שבו יש מקום להתדיין ולחשוב ביחד כקהילה האם זאת הדרך הטובה ביותר לעשות את מה שאנחנו מנסים לעשות, מראה כי היא מסתכלת על בני אדם שמביעים דעה פשוט כעל ‘גברים’, ועל פי כך מודדת את חשיבות עמדתם. תוך האמירה שהגברים מתנגדים להצעה, אותה מייסדת הוועדה מרמזת על כך שפמיניזם הוא נושא נשי ולכן לא פלא שהגברים מתנגדים לקידום שוויון מגדרי, ונוסף על כך היא יוצרת אנטגוניזם בין גברים לכל שאר המגדרים, ומביאה למסקנה בעייתית, והיא: גברים לא סובלים מאי-שוויון מגדרי. בנוסף, ההצהרה כי גברים הם אלו שמתנגדים להצעה היא שקרית מהסיבה הפשוטה שישנן גם נשים שהתנגדו להצעה. למשל, דוגמה ממשית ביותר, היי! קוראים לי תום. אני אישה. אני מתנגדת להצעה.

ושוב, אני מבקשת מכם לחשוב על העמדה ועל הפורום בו מייסדת הוועדה אומרת שגברים מתנגדים להצעה, הפורום בו היא מייצרת את האנטגוניזם הזה. היא נמצאת בעמדה עם הרבה כוח על ילדים צעירים שבאו לכנס, שאולי עדיין לא יודעים בדיוק מהו פמיניזם או מהו שוויון מגדרי. כעת, כל אותם הילדים מביטים במישהי שמדברת מטעם וועדה בבית הספר שלהם, וחושבים – אם כבר מישהו שידע על שוויון מגדרי ועל פמיניזם, זה יהיה מי שמייסד את הוועדה לקידום שוויון מגדרי! ובעמדה הזו, אותה המייסדת מציגה להם מודל שבור של פמיניזם. כעת, כל אותם הילדים יצאו מהכנס עם מחשבה פגומה כי שוויון מגדרי הוא נושא נשי בעוד גברים “מן הסתם” מתנגדים לו. ועכשיו, אני רוצה להגיד תוך ניסיון לפצות על החינוך הפגום שהתרחש בכנס, לכל אותם האנשים שאולי לא בטוחים בהגדרה של שוויון מגדרי, בכלל לא מדובר בנושא נשי או בנושא שמתמקד בזכויות נשים. מדובר בנושא שמאמין בזכויות שוות לכל המגדרים.

נראה כי, בנוסף, יש צורך בהבהרה הבאה: האנשים שהתנגדו במהלך הכנס לכתב המינוי של הוועדה, או אפילו לרעיון שבשביל קידום השוויון המגדרי דרושה וועדה שלמה, לא אומרים שהם נגד קידום שוויון מגדרי. אפילו להפך – הנושא מספיק חשוב להם בשביל לנסות להבין, ביחד, בפורמט של דיון בכנס, איך אפשר לקדם את השוויון המגדרי ולדבר על הנושא הזה באופן הטוב ביותר. ובכל זאת, בכל פעם שמישהו הביע התנגדות או פקפוק בדרך בה כתב המינוי בחר לגשת לנושא המגדר, מייסדות הוועדה האשימו מיד את הגברים.

בעית בונוס (כאילו שלא היו לנו מספיק…): במהלך הכנס מגישות ההצעה דיברו על שני מגדרים בלבד, תוך התעלמות מהקשת הרחבה שיש בין שני המגדרים האלו, ומחוץ לה. פעם אחת בלבד במהלך הכנס עלה הנושא של המגדרים האחרים, השונים מ’גבר’ ומ’אישה’. אותו הקול לא היה של אף אחת ממגישות ההצעה. נראה כי למרות הרצון לקדם שוויון מגדרי, הוועדה מתעלמת מכל אותם הילדים שלא משתייכים לא למגדר הגברי ולא למגדר הנשי.

לסיכום, הבעיה העיקרית והכוללת שניתן להסיק מההתנהגות של מגישות ההצעה היא שנראה כאילו אפילו מייסדות הוועדה לקידום שוויון מגדרי לא מבינות את הנושא עליו הן מדברות או פשוט מדברות על אותו הנושא באופן פגום, ומציגות אותו כנושא נשי שהשפעותיו יחולו על נשים בלבד, בעוד שהוועדה הוקמה בשביל לקדם שוויון לכל המגדרים. מן הסתם, הרבה אנשים בעולם לא יודעים על מה הם מדברים, אבל כשזה מגיע ממקור שאמור להיות אמין, ממקור שמביא בפעם הראשונה יוזמה של קידום שוויון מגדרי לבית ספרנו, זה פשוט שם רע לפמיניזם.

נשמח לציין שלמרות הביקורת שיש לנו על הדרך בה הוועדה התנהלה והציגה את עצמה ואת הנושא בו היא עוסקת, אנחנו מאוד בעד הרעיון. העלאת מודעות לבעיות מגדריות, טיפול בנושא וחשיבה עליו, כל אלו יוזמות מבורכות שצריכות להתקיים. לכן, כשאותם האנשים שהביאו רעיון נהדר העוסק בשוויון מגדרי, מתנהגים באופן שסותר את הרעיון עצמו, יש להגיד על זה משהו. אנחנו גם רוצים להבהיר שאם מצאתם טעות בדברים שכתבנו, אנחנו מפצירים בכם להגיד לנו על כך! אנחנו נשמח ליצור שיח העוסק בנושא, כדי לנסות ולפתור את הבעיות שנוצרו.