גיא

"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך)

שמי גיא, בן 34, נשוי ואב לשתי בנות ומתגורר בבת-ים.

החפץ האישי דרכו אני בוחר להציג עצמי הוא האף האדום שהגיע אלי מתוך היכרות עם אדם מיוחד בשם אילן, בגיל 26 כשהייתי סטודנט לארכיטקטורה. אילן היה אדם שהאמין בי, שראה אותי, שהקשיב לי באמת ולמעשה אדם ששינה את חיי.

המפגש עם אילן גרם לי להסתכל אחרת על הדברים שקיימים אצלנו בעולם. להבין כי לכל דבר בעולם יש משמעות, ולהעריך ולהוקיר את הדברים. החל מהאף האדום, צליל, מספר, מילה, סמל, צורה, ועד למפגש בין שני אנשים או יותר ואפילו הצלחתי לראות בכאב ובסבל שהאדם עובר בחייו כשיעור לחיים.

מאז המפגש איתו הבנתי כי לבנות בניינים זה לא המקצוע הנכון והמדויק לי, אלא לבנות אנשים, ללוות ולהיות עד לתהליכי הבנייה שלהם. סיימתי את לימודי האדריכלות ועבדתי כאדריכל כמה שנים טובות. במקביל לכך, התחלתי ללמוד קורסים בפסיכולוגיה וכעת אני מסיים תואר שני בטיפול באמנות.

במסגרת הלימודים אני עובד כמטפל באמנות. בשנה שעברה עבדתי כמורה מחנך לכיתה ט' בבית ספר לחינוך מיוחד בחולון. כשאני הולך לבית הספר לפעמים אני לוקח איתי את האף האדום וזה מעלה חיוך וצחוק לתלמידים ולמורים, זה מקליל את האווירה ובעיקר מייצר עניין ושיח…

בחרתי ללמד בבית הספר הדמוקרטי כי אני מאמין שהפורמט הזה שרואה באדם כבעל זכויות ושווה ערך, ללא הבדלי גיל, דת ומין, מדויק ונכון לי מאוד. אני מגיע מתוך תחושת שליחות ואמונה בעצמי ומתוך הרצון לרפא את העולם. אני רואה בתפקידי כמטפל, חונך וכמורה לחיים כמקום חשוב שעוטף ושומר וגם מאפשר תהליכי שינוי ובנייה, שינוי בתפיסה ובחברה ודרכו אוכל ללמד וליצור תקשורת מקרבת ואמפתית.

האף האדום בשבילי הוא חפץ שמלווה אותי ושנותן לי את ההרגשה שאילן איתי. המשמעות של הצבע האדום מסמל מצד אחד, שמחה ואנרגיה; מצד שני, שמירה בדומה לחוט האדום שעונדים על היד.

אך יחד עם זאת, חשוב לשים לב ולהיות עם יד על הדופק- מתי צריך להוריד את האף האדום כדי לאפשר מקום לחוויות כאובות ולשהות עם האחר גם בעצב.